השפעות המלחמה והחשיפה ברשתות ובתקשורת, לפגיעות מיניות בזמן המלחמה, על נערות ונשים צעירות בישראל,  יוני 2024 

מאז פרוץ המלחמה נשים ונערות בישראל חשופות לתכנים קשים. תכנים רבים מציגים ועוסקים בפגיעות מיניות ומגדריות שהתרחשו ב-7.10. בנוסף, אנו עדות להכחשה והתעלמות מאותן פגיעות מצד גופים בינלאומיים. הקשבה לנשים ונערות בעבודת השטח שלנו גילתה כי החשיפה הזו מעוררת תחושות קשות, חרדות ופגיעה משנית בתחושת הביטחון האישי שלהן. לאור הקולות הראשונים ששמענו בעבודת השטח שלנו,  בחרנו בעמותת נשים לגופן לבצע מחקר בעברית ובערבית, לבחינת השפעות המלחמה והחשיפה לתכנים פוגעניים מגדרית ומינית על נשים צעירות ונערות בישראל.

(להורדת המסמך המלא יש ללחוץ על התמונה).

המחקר בוצע, בקרב 1001 נשים, בגילאי 16-26, יהודיות וערביות, בישראל. 

מטרות המחקר:

להקשיב לקולן ולחוויותיהן של נערות ונשים צעירות כדי להבין טוב יותר את ההשפעות עליהן; לדייק מענים ולהתאים את עבודת השטח ואת תוצרי הידע שלנו בהתאם למידע שיעלה; ולהוות בסיס לתכנון עשייה עתידית שלנו ושל גופים חינוכיים וטיפוליים נוספים העובדים עם נערות וצעירות.

 המחקר מעלה כי אירועי ה-7/10 והמלחמה השפיעו משמעותית על חייהן נשים צעירות ונערות בהיבטים שונים.

ממצאים מרכזיים:
  • 74% מהמשיבות העידו על עלייה בצריכת חדשות מאז ה-7/10.
  • 50% מהמשיבות העידו על עלייה בשימוש ברשתות החברתיות מאז ה-7/10.
  • 68% מהמשיבות העידו שהן נחשפות לתכנים שאינן מעוניינות לצפות בהם ברשתות החברתיות מאז ה-7.10.
  • 37% מהמשיבות דיווחו כי הן מרגישות פחות בטוחות (הרבה פחות או פחות) להביע את דעותיהן ברשתות החברתיות (שיעור זה גבוה יותר בקרב המשיבות הערביות – 63%).
  • 90% מהמשיבות השיבו כי החשיפה לתכנים או למידע על ה-7/10 ועל המלחמה גרמו להן למצוקה רגשית, חששות או לאי נוחות (במידה בינונית עד רבה מאוד).
  • 77% דיווחו שהחשיפה לעדויות/סרטונים/שיח על הפגיעות המיניות גרמה להן למצוקה רגשית (במידה בינונית עד רבה מאוד).
  • 80% מהמשיבות ששמעו על ההכחשות של הפגיעות המיניות בעולם דיווחו כי החשיפה להכחשות הללו גרמה להן למצוקה רגשית (במידה בינונית עד רבה מאוד).
  • נמצא קשר בין מידת החשיפה לחדשות ולתכנים הקשים לבין תחושת המצוקה הרגשית – ככל שהחשיפה גבוהה יותר כך עולה תחושת המצוקה.
  • כמחצית מהמשיבות שחשו מצוקה פנו לתמיכה של מטפל.ת, בן.ת משפחה וכד'.
  • 81% מרגישות פחות בטוחות מחוץ לביתן, בהשוואה לתקופה שלפני ה 7/10.
  • 65% מרגישות פחות בטוחות בביתן, בהשוואה לתקופה שלפני ה 7/10.
  • 51% מהמשיבות העידו על שינוי בהרגלי האכילה שלהן מאז תחילת המלחמה.
  • כשליש העידו כי חשו שינויים במחזור החודשי.
  • כרבע העידו כי מאז תחילת המלחמה חל שינוי באופן שבו הן מתלבשות.
  • כשליש העידו על שינויים ברצון שלהן באינטימיות או על שינוי בחשק המיני שלהן מאז תחילת המלחמה, ועל שינוי בפערים בחשק המיני בינן לבין בני.ות זוגן.
מסקנות:
  1. לכמות זמן החשיפה לתכנים הקשים של אירועי המלחמה השפעה שלילית על תחושת הביטחון של נערות, על ההרגלים שלהן ועל גופן ומיניותן. חשוב שהמבוגרים.ות סביבן יהיו ערניים לכמות ולאופי של התכנים אליהם הן נחשפות בערוצי תקשורת שונים וברשתות החברתיות וישוחחו איתן עליהם. כמו כן חשוב להיות קשובים לסימנים של מצוקה ושינויים אצל נערות.
  2. כשני שלישים מהמשיבות העידו שהן נחשפות לתכנים שהן אינן מעוניינות לצפות בהם ברשתות החברתיות. עלינו לדבר עם נערות וצעירות על היכולת שלהן "לחנך את האלגוריתם", גם אם במידה מוגבלת. כמשתמשות ברשת, יש לנו השפעה על המידע שאנו צורכות. אנו יכולות להחליט אחרי מי אנחנו עוקבות, איזה מידע אנחנו צורכות, על מה אנחנו מתעכבות ובאיזה סוג של מסרים אנחנו צופות. אנחנו יכולות לבחור תוכן שגורם לנו להרגיש טוב יותר ושלמות יותר עם עצמנו, ו"להעיף" תוכן שאנחנו לא מעוניינות לצפות בו.