זוגיות ומיניות בזיקנה

"מיניות בגיל המבוגר היא יבשת שחורה" שמרבית האנשים כולל כולל מטפלים מעדיפים לא לחשוב עליה" (לה פיקולו)

זוגיות בגיל מבוגר

אובדן בן הזוג – נשים, הרבה יותר מגברים, צפויות להתאלמן בשנות חייהן המאוחרות. הבדל זה בין נשים לגברים נובע בעיקר מכך שנשים מאריכות חיים יותר מגברים. עם השנים הולכות הרשתות החברתיות שלנו ומצטמצמות, ולכן איבוד בן/בת זוג קשה במיוחד בשנים המתקדמות. לעתים קרובות, המשמעות של איבוד בן/בת הזוג היא איבוד קשר התמיכה העיקרי.

בתקופה זו עלינו לדאוג לעצמנו ולא להתיש את עצמנו בניסיון לדאוג לצורכיהם הרגשיים של א/נשים אחרים, גם אם הם קרובים לנו. אנו צריכות לנוח, להתקדם לאט, לתת לעצמנו זמן להתאושש ולהחלים ולהאמין בעצמנו וביכולותינו.

הדחף הרפואי לרשום תרופות להקלת תחושות האבל והאובדן יכול להיות גדול, כמו גם הדחף שמתעורר אצלנו לקבל את המרשם. אך רגשות העצב והזעם שאנו חשות הם לגיטימיים. כדאי להישמר מפני רופאים/ות המבקשים להעלים את רגשותינו באמצעות תרופות או לתייג את תהליך האבל הנורמלי שאנו עוברות כ"פתולוגי" אם הוא נמשך "זמן רב מדי". הכרה ברגשות ייאוש, כעס, אשמה, ריקנות, פחד, הקלה, חרדה ובלבול היא סימן לחוזק.

 גירושים מאוחרים – גורמים מיוחדים בגיל מבוגר עשויים לזרז את ההחלטה להתגרש; בעקבות הפרישה מהעבודה והזמן הפנוי נשים רבות רוצות להפיק סיפוק רב יותר מהקשרים הזוגיים שלהן. הצורך לבלות זמן רב יותר ביחד עשוי להגביר מתחים קיימים בזוגיות או לגרום לקיטוב הפערים הפיזיים והפסיכולוגיים בין בני/ות הזוג. חלקנו מגיעות להבנה כי הגיעה הזמן לפרק את התא המשפחתי או הזוגי שבו אנו חיות. לעתים אנחנו רוצות למצוא זוגיות אחרת. לעתים אנחנו מעדיפות שלא.

 זוגיות חדשה – "היו לי גם גברים בעבר. יש לי ידיד אחד די טוב שאנחנו לפעמים נפגשים. אני מאוד בררנית. לפי תחושה – מגעיל אותי, לא מגעיל אותי."

אין גיל מאוחר מדי למציאת חבר/ה ולחיים משותפים באהבה ובכבוד. היום, יותר מתמיד, התרחבות שכבת הגיל השלישי והרביעי יחד עם שינויים במוסכמות החברתיות, מאפשרים ליצור חברויות וזוגיות גם בגילים מתקדמים. בכנס בנושא הגיל השלישי שנערך בינואר 2010 במכללה האקדמית כנרת, הוצגו ממצאי סקר שבחן את תפיסת הציבור כלפי זוגיות בגיל המבוגר. ממצאי הסקר מראים כי מרבית הא/נשים בישראל מאמינים שחיי הזוגיות משתפרים מגיל שישים וחמש ומעלה. יותר נשים מאמינות בכך מאשר גברים (בגילנו, 2010). מערכות יחסים טובות מעניקות ביטחון וטעם לחיים, אולם חשוב שננקוט משנה זהירות, נעמוד על טיב בן/בת הזוג ונכבד את משפחתו/ה וילדיו/ה (סקר זוגיות בגיל השלישי, 2010).

 "פה במשען יש גברים. ויש נשים שמנסות ולא הגברים. אני רואה יותר נשים שמנסות ויש גם יותר נשים מגברים."

מרבית הקשרים החדשים שנוצרים אינם לובשים אופי פורמלי של נישואים. יש המעדיפות להשאיר את הקשר לא מוגדר, אחרות מעדיפות להיחשב כידועות בציבור. לעתים, הזוגיות החדשה נרקמת במהלך תקופת הפנסיה, לאחר שכבר נצבר מרביתו של הרכוש המשמעותי. על מנת שלא נסכן את הרכוש שצברנו או שבכוונתנו להוריש, כדאי לפני שאנחנו מחליטות לעבור למגורים משותפים עם בן/בת הזוג החדשים לשקול לנסח הסכם משפטי המסדיר את רכושנו.

ידועים בציבור – בשנים האחרונות חלה הקלה ב"תנאי הכניסה" למעמד ידועים בציבור. בעבר, רק זוגות שחיו באופן קבוע תחת קורת גג אחת, קיימו יחסים אינטימיים וניהלו משק בית משותף נחשבו כידועים בציבור. באחרונה, בית-המשפט קבע כי ידועים בציבור הם גם זוגות שחיים יחד תקופה קצרה של שלושה חודשים בלבד, וכן זוגות שאינם חיים באופן קבוע תחת קורת גג אחת או זוגות שחיים בבתים נפרדים.

על זוגות ידועים בציבור חלים כללים הדומים לאלה החלים על זוגות נשואים, בכל הנוגע לרכוש ולצבירתו. למשל, לידועה בציבור, כמו לנשואה, יש בתנאים מסוימים זכות לקבל מזונות במשך תקופה כלשהי לאחר הפרידה מבן זוגה ("מזונות שיקומיים"). אלמנות החיות כידועות בציבור נאלצות לוותר על קצבת תלויים או שארים, וידועים בציבור העונים על קריטריונים הקבועים בחוק הירושה יורשים את בני/בנות זוגם.

קיימים פתרונות נוחים וקלים המאפשרים לנו לחיות עם בן/בת הזוג החדשים שלנו ללא דאגות כלכליות. הסכם חיים משותפים, המסדיר את מערך היחסים הכלכלי במהלך החיים המשותפים ובמקרה של פרידה, הוא הדרך המשפטית הנוחה והיעילה ביותר, שתחסוך לנו ולבני/ות הזוג שלנו לחץ, מתח וכעסים מיותרים.

 חשק מיני ומיניות פעילה 

"היו לי רומנים של הרבה מאוד שנים פרללים [במקביל]. אחד היה עד לפני שנתיים עם בן דוד שני שלי מארצות-הברית. התכתבנו מגיל חמש-עשרה עד לפני כמה שנים. הוא היה נשוי אבל היה לנו קשר רומנטי. השני היה בארץ, גם הוא היה נשוי והיה לנו קשר ארבעים וחמש שנה. הוא נפטר לפני שמונה שנים."

המושג מיניות מכיל בתוכו מין, מגדר, זהויות ותפקידים, אוריינטציה מינית, ארוטיקה, הנאה אינטימיות ויכולות רבייה המתבאים בדרכים שונות לאורך שנות חיינו. בריאות מינית חשובה לשמירה על הזהות העצמית של האדם, היא חלק מהרווחה שלנו ותורמת למיצוי הצרכים הפיזיים, החברתיים, הרגשיים והפסיכולוגיים.

בחברות מערביות בזמננו, קיימים מסרים חברתיים שליליים בנוגע לחשק מיני ולמיניות פעילה בגילים מבוגרים. הדבר נכון בעיקר לגבי נשים, שסובלות מהסטריאוטיפ כי בגילן איבדו את הנשיות והחשק המיני שלהן. מסרים חברתיים אלה מקשים על רבות מאיתנו להמשיך ולבטא את עצמן מבחינה מינית.

חלקנו חשות ירידה בדחף המיני, אך קשה לדעת האם ירידה זו נובעת מסיבות ביולוגיות-פיזיולוגיות או מהשפעתם של המיתוסים החברתיים. מצד שני, יש נשים שהגיל השלישי והרביעי מבשר עבורן תקופה של שחרור מעכבות ויכולת רבה מתמיד לבטא את מיניותן וליהנות ממין.

"הייתי מאוננת, אבל לפני שנה וחצי התחלתי לקחת סרוקסל בגלל חרדות, וזה גומר לך את החשק."

אחוז גבוה של נשים פעילות מינית גם בשנות חייהן המאוחרות. מחקרים מצביעים על כך שגיל מתקדם אינו מהווה גורם הפרעה לחיי המין של גברים או של נשים. במחקר שבוצע בשנת 2003 בקרב נשים וגברים בין הגילים 50–92, נמצא כי כל המשתתפות/ים שהיו להם שותפים למיניות ייחסו חשיבות למין. המשתתפים/ות סיפרו כי היעדר שותף/ה או בעיות בריאות יכולים לפגום בחוויה המינית, אולם הבנה ותמיכה הקלו על קשיים אלה. מרבית הנשאלות והנשאלים ציינו כי כיום קיימת בעיניהן/ם חשיבות פחותה יותר למין חדירתי (הלפרין, 2007). אמנם נשים בגיל השלישי חוות ירידה ברמות האסטרוגן, שגורמת ליובש ולחוסר גמישות באיבר המין, אולם חשוב לזכור שאהבה, חיבה, אינטימיות ואורגזמה לא תלויות בגמישותו וברטיבותו של הנרתיק. כמו כן, במידת הצורך, קיימים חומרי סיכה שונים שיכולים לסייע לנו.

 "אם היה לי חשק הייתי מאוננת, וזה מצוין לא להיות תלויה באף אחד אחר. אני לא חושבת ששווה להתחיל לבשל ולגהץ למישהו."

 ההגדרה של פעילות מינית משתנה בגיל המבוגר, מחד יש חופש לחקור את תחום המיניות (אין הפרעות מצד ילדים), אין צורך במסירת דין וחשבון מאידך יש עלייה בקשיים פיזיים, חשש מהחמרה של בעיות רפואיות (שלחיטה בסוגרים, מחלות לב, בעיות בעצמות) ולכן ויש המעידות שזו תקופה שבה פחות נהנים לעסוק פחות באקטים עצמם ויותר בגילויי החיבה.

מחסומים שיש לא/נשים זקנים בכל הנוגע למיניות

• אי נוחות וביישנות, תוצר של חינוך מסורתי ושמרני
• הענות למסרים שלילים של החברה
• העדר ידע
• הרגלים קודמים
• שינויים גופניים, מחלות ויובש בנרתיק (ניתן לטיפול בחומרי סיכה, תרופות וזריקות בהתאם לייעוץ הרפואי)
• העדר הזדמנויות לעסוק בכך, מות בן זוג או העדר פרטיות

יתרונות הטמונים בפעילות מינית ארוכת שנים ומספקת: המיניות מהווה חלק בלתי נפרד מחיים בריאים ונורמליים ותורמת רבות לשיפור איכות החיים. לכן, כדאי שלא נוותר עליה, גם אם אנחנו צריכות להתאמץ לשם כך. מתברר שהנשים מוצאות עצמן מתמודדות יותר ויותר, ככל שעולה הגיל, עם גברים שאינם מתפקדים מינית רק לשליש מהנשים בגילים מבוגרים יש פרטנר מיני ולכן חשוב לדבר על כך שהמיניות אינה חייבת להיות תלויה בגורמים חיצוניים, אלא היא אפשרית גם לבד – באוננות. מחקרים מגלים שנשים מבוגרות נהנות יותר, גם כשהגיל עולה והחשק המיני יורד, עדיין, כאשר קיימת עוררות מינית – ההגעה לאורגזמה מתרחשת לעיתים קרובות יותר, מבעבר.

ממחקרים שונים עולה כי קיום יחסי מין בכלל ואורגזמה בפרט (כולל אורגזמה במהלך אוננות), מפחיתים את הסיכוי ללקות בסרטן באירוע לבבי ובדיכאון, ככל הנראה עקב הפרשת ההורמון אוקסיטוצין. שיעורי הסרטן הגבוהים ביותר התגלו בקרב נשים החיות בגפן או נשים המקיימות יחסי מין לעתים נדירות; ממצא מעניין נוסף הוא שנשים שבן/בת הזוג שלהם מגרים את שדיהן לעתים תכופות, לוקות פחות בסרטן השד. גם במישור החברתי התגלה הרווח המוסף של מיניות בריאה: הדימוי העצמי של נשים המקיימות פעילות מינית פעמיים עד שלוש בשבוע גבוה מזה של המקיימות פעילות מינית בתדירות נמוכה יותר. זאת ועוד: גירוי מיני לא נועד אך ורק לצורך סיפוק מיני. בחינת מניעיהן של נשים שנוהגות לאונן מעלה ש-32 אחוזים מכלל הנשים המאוננות לפני השינה עושות זאת כדי להירדם (וידוע שעם העלייה בגיל נשים רבות יותר סובלות מהפרעות שינה). גם בכל האמור ברפואת הכאב, מסתבר כי קיים קשר חיובי בין גירוי מיני באזורים ארוגניים לבין העלאת סף הכאב והפחתה בכאב.

יחסים ובדידות – מספר רב יחסית של נשים המתגוררות לבד בגילים אלה: שיעור הנשים הקשישות הגרות בגפן עומד על %32, גבוה כמעט פי שלוש מהשיעור המקביל בקרב גברים. הבדידות פוגעת באיכות החיים: % 25 מהנשים חשות בדידות לעתים קרובות, לעומת %13 מהגברים בגיל זה (משאב, 2013). בקרב זקנות פלסטיניות אזרחיות ישראל ועולות מחבר העמים (אחרי 1990) תחושת הבדידות חזקה עוד יותר (ברודסקי, שנור ובאר, 2006: 123).