הפלה מלאכותית נידונה בסעיפים 312-321 לחוק העונשין. מבחינת החוק מותרת הפסקת הריון עד השבוע ה- 24, וזאת על פי אישורה של ועדה רגילה להפסקת הריון, על פי הסעיפים שנקבעו בחוק. מעבר למועד זה, מוגדר העובר כבר-חיים. עם זאת, הפסקת הריון אפשרית בכל שלב עד סיומו, ובלבד שיש הצדקה להפסיקו. מעבר לשבוע ה 24 עוברות הבקשות להפסקת הריון לדיוניהן של וועדות אזוריות להפסקת הריוןבשלב החיות.
בעשור האחרון הגיש ח"הכ נסים זאב מספר הצעות חוק פרטיות לתיקון חוק העונשין בנושא הוראות בעניין הפסקת הריונות בשלבים מאוחרים. לדבריו, על מנת להפסיק את המצב של "הפסקת הריונות סיטונית, כמעט ללא פיקוח, שיש בה משום אימוץ גישה קיצונית ליברלית חסרת תקדים." ביולי 2003 הניח ח"הכ זאב על שולחן הכנסת הצעת חוק לאסור ביצוע הפלה לעובר בן יותר מ-40 יום. הוא קרא להצעתו "הצעת חוק למניעת רצח עוברים". בהצעה נקבע שקטינות לא תוכלנה לבצע הפלה ללא הסכמה של אחד ההורים או אפוטרופוס. הוא הציע שתינוק שיוולד לקטינה, שהחוק החדש אוסר עליה לבצע הפלה, ימסרו לאימוץ, וכך ייחסך הצורך של עשרות זוגות יהודיים חשוכי ילדים לפנות למדינות בחו"ל לצורך אימוץ תינוקות לא יהודיים. הצעה דומה הוגשה על ידו ב 2010, ונדחתה על ידי וועדת השרים לענייני חקיקה.
במרץ 2012 הוגשה הצעת החוק הפרטית פעם נוספת: היא קובעת שייאסר על נשים לבצע הפלה בעובר בן למעלה מ- 22 שבועות. על פי ההצעה ניתן יהיה לבצע הפלה רק בתנאי שההיריון נובע מגילוי עריות או מיחסים אסורים, אם גניקולוג מוסמך קבע כי המשך ההיריון מסכן את האישה, אם נמצאו בעובר מומים חמורים, או אם נקבע שהוא אינו בחיים. לפני שהוועדה הרפואית תאשר את ביצוע ההפלה, היא תחוייב לוודא שהאשה נתנה את הסכמתה מדעת, לאחר שקיבלה ייעוץ הולם ונמסרו לה חלופות אפשריות במקום הפלה (על פי התיקון לחוק העונשין, משנת 1977 הושם דגש מיוחד על הליך קבלת הסכמת האישה להפסקת הריון, לעצם קבלת ההסכמה המודעת ולהחתמתה על טופס ההסכמה להפסקת ההריון) .
בהצעת החוק אמר חה"כ זאב: "בגיל 22 שבועות העובר הוא בר-חיים, והפסקת הריון בגיל זה היא רצח של העובר ולא "הפלה". לכן הטענה שמניעת הפלה היא התערבות בחופש האישה ובזכויותיה לגבי גופה, אינה יכולה להצדיק את הפסקת ההיריון בשלב זה. האיסור על הפסקת ההיריון לאחר 22 שבועות יסייע להעניק חיים לעובר שניתן להצילו מחוץ לרחם.
הפסקת הריון כשמדובר בעובר שגילו מעל 22 שבועות מתבצעת באופן אכזרי ובדרך של המתת העובר בתוך הרחם באמצעות זריקה, והשראת לידה להוצאתו מרחם האשה, בין בשלמותו ובין על ידי ריסוק אבריו ושאיבתם, תוך גרימת סבל ועינויים לעובר. המתת עוברים בני-חיים, כאשר התקדמות המדע והטכנולוגיה והרפואה מאפשרת הצלתם מחוץ לרחם היא מעשה בלתי מוסרי באופן משווע, ובלתי צודק חרף ההתנגשות בזכויות האישה על גופה.
הצעת החוק מיועדת לשנות את הוראות חוק העונשין בעניין הפסקת הריון במטרה להביא לידי שינוי מהותי בתחום חשוב זה. על פי החוק הקיים ניתנת סמכות לוועדה להפסקת הריון לשים קץ לחיי עוברים כמעט ללא הגבלה הן מבחינת הסיבות והן מבחינת גיל העובר. על פי סטטיסטיקה רשמית מבוצעות מדי שנה כ-20,000 הפלות חוקיות ובנוסף מספר כפול של הפלות באופן פרטי או באופן בלתי חוקי, ובסך הכל ההערכה הבלתי רשמית היא שמדי שנה מבוצעות כ-80,000 הפלות.
על פי פרשנות מרחיבה ושנויה במחלוקת של החוק הקיים, ניתן לבצע הפסקת הריון בעובר בכל גיל שהוא. זאת בניגוד למקובל במדינות מפותחות ובכללם כמעט כל מדינות הקהילה האירופאית השוללות את האפשרות לבצע הפסקת הריון בעובר שגילו מעל 22 שבועות, ואף מתחת לזה, למרות התנגדות הלובי של ארגוני הנשים, הדורשים אפשרות להפסקת הריון בעובר שגילו 24 שבועות. בכל המדינות הנאורות החקיקה מאפשרת הפסקת הריון רק עד גיל מסוים של העובר, בניגוד למצב הנובע מתוך העונשין בסעיפים דנן.
החקיקה הקיימת בישראל בכל הנוגע להפסקת היריון, וחוק העונשין בפרט, מבוססים על תפיסת עולם שהיתה מקובלת בקרב המדינות המפותחות לפני כ-30 שנה.
לאחרונה גוברת דעת הקהל במדינות הנאורות במטרה לשנות את החקיקה המקבילה להסדר הקבוע בחוק העונשין, באופן שהפסקת הריון, להוציא במקרים חריגים ומומים חמורים, לא תתאפשר אם גיל המעבר הוא מעל 14 שבועות. בחוק העונשין הישראלי אין כל הגבלת גיל על הפסקת היריון ובאופן תיאורטי ייתכנו הפסקות הריון בעוברים שהתפתחותם הושלמה, ויש בכך משום מעשי אכזריות ופגיעה בזכויות ההומאניות של העוברים שהוכרו במדינות רבות.
מרבית המדינות הדמוקרטיות שוקלות עתה בכובד ראש אפשרות של הפחתה בגיל העובר שמותר לבצע בו הפלה וזאת לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות שחלו בשנים האחרונות בתחום רפואי חשוב זה.
יתר על כן יש לציין שבארה"ב הוכר עקרון FETAL PAIN "כאב שמרגיש העובר" כמתווה לקו הגבול בנושא ההפלות. במדינות קנסס, נברסקה, אוקלהומה, ואלבמה נאסרו הפלות החל מ-20 שבועות על בסיס עקרון FETAL PAIN . הנושא נמצא בשלבי חקיקה בעוד 16 מדינות בארה"ב.
על פי מחקרים מדעיים העובר מרגיש כאב כבר החל מהשבוע ה-20 ועל כן יש לאסור הפלות מאותו שלב.
נוסף על אלו, זכותה של האשה לקבל מידע מהימן ומקצועי על כל ההיבטים וההשלכות הרפואיות של הפסקת הריון – כולל האפשרות שהיא לא תוכל להרות שוב, דכאונות כתוצאה מרגשי אשמה או חרטה הנפוצים בקרב נשים אשר ביצעו הפסקות הריון. לפי המצב הקיים המועמדת להפסקת הריון איננה מקבלת (על פי רוב) יעוץ זה אשר יכול למנוע ממנה סבל רב בעתיד הצעת החוק באה לחייב בצורה ברורה יותר את מילוי הוראות החוק בנושא ולעמוד על זכותה של האשה לקבל את כל המידע הדרוש לה מהמומחים לנושא על מנת שתוכל לקבל החלטה נבונה ונכונה למצב שלה ושל העובר.
הצעת החוק הנדונה מיועדת לשים קץ לחופש הקיים בתחום הפסקת הריונות בשלבים מתקדמים ולצמצמו למקרים בהם המשך ההיריון מהווה סכנה ממשית לחיי האישה או לבריאותה, ההריון נובע מיחסים אסורים לפי הדין הפלילי ומיחסי עריות, או שנמצא "מום חמור" בעובר. יש לציין שהצעת החוק קובעת שההחלטה על הפסקת הריון תתקבל באישור ובהמלצתו של רופא מומחה ביילוד וגניקולוגיה כפי שמקובל ברוב ארצות המערב".
על כך מגיב פרופ' משה בן עמי, יו"ר איגוד המיילדות והגינקולוגיה, במכתב לועדה, בו הוא קורא להשאיר את המצב הקיים. הוא כותב כי קיים חוזר מנכ"ל משרד הבריאות המטיל מגבלות משמעותיות בביצוע הפסקת הריון, ולכן אין זה נכון לומר שכיום ניתנת סמכות לועדה להפסקת הריון לשים קץ לחיי עוברים כמעט ללא הגבלה. כמו כן, נשים מקבלות מידע מהימן ומקצועי , בכתב ובעל-פה לפני כל הפסקת הריון. המכתב מפרט את הליך הבדיקה המקיפה (סקירת מערכות) וכיצד פועלים במקרה שמגלים ממצאים המורים על מום: כשמגלים ממצא קל-בינוני שאינו מצדיק בשלב זה הפסקת הריון ממליצים לזוג ביקורת נוספת בהמשך, ובמידה ויש החמרה משמעותית ממליצים על הפסקת הריון. פרופ' בן עמי חושש ששינוי החוק יגרום לכך שזוגות יחששו לבצע את המעקב, שמא יגיעו לשלב שבו כבר לא יוכלו לעשות הפסקת הריון, ואז ידרשו הפסקת הריון מוקדמת יותר של עובר. התיקון לחוק, טוען בן-עמי, יגרום ליותר הפלות בשבועות 22 – 18 של עוברים שחלקם היו יכולים להיות בריאים לחלוטין.
בנוסף, פרופ' בן עמי כותב:
"לקבוע שהמתת עובר כדי למנוע ממנו וממשפחתו סבל בעתיד הינה "רצח" , הופכת את כל הרופאים העושים את עבודתם נאמנה ל"רוצחים". האם לכך מתכוון המחוקק ? המתת העובר לאחר שבוע 24 נעשיית באופן שאינו כרוך בסבל ובעינויים ".
הצעת החוק נפלה בוועדת השרים לענייני חקיקה, במרץ 2012.