"כשהפסיק לי המחזור הייתי מאוד שמחה, הבנתי שזהו, אני יכולה להירגע, לא צריכה להתעסק יותר במניעת היריון, אני בציפייה לזמנים שיבואו. אז יש לי יובש בנרתיק, אבל אני משתמשת בכל מיני חומרי סיכה אז זה לא סיפור גדול. גם המין השתנה, אבל לא בהכרח באופן שלילי… לפעמים אני מרגישה אושר גדול, לפעמים הרבה פחות… אבל אלו החיים לא?"
גיל המעבר, המנופאוז, הוא השם הנפוץ לתיאור תהליך טבעי של הפסקת מחזור הווסת החודשי בקרב נשים בדרך כלל סביב העשור החמישי לחייהן וזאת בעקבות ירידה בייצור אסטרוגן ופרוגסטרון בגוף. גיל המעבר איננו מחלה וההחלטה על טיפול מתבססת על חומרת הסימפטומים ומידת הפגיעה באיכות החיים. אנחנו מעדיפות לקרוא לתקופה זו אמצע החיים פשוט כי זה מה שהיא – תקופה שמגיעה בערך באמצע החיים שלנו. מדובר על מכלול חוויות ושינויים רגשיים, גופניים, מיניים, חברתיים ומשפחתיים, שכל אחת מאיתנו עוברת, או תעבור, בצורות, עוצמות ודרכים משתנות סביב המנופאוז שלה. לא מדובר באירוע חד-פעמי אלא תהליך הנמשך לאורך מספר שנים בין הגילאים 40-60.
"אמצע החיים" מתייחס למספר שלבים עיקריים שאנו עוברות:
קדם מנופאוז: תקופה הקודמת למנופאוז, במהלכה חוות נשים תסמינים שונים, כגון דימומים כבדים, תהליך ביוץ ומחזורי ווסת לא סדירים וגלי חום. לעיתים חלות הפסקות ממושכות של כמה חודשים בקבלת הווסת. תקופת הקדם מנופאוז עשויה לארוך בין שנה לשש שנים והיא מתחילה לרוב בגילאים 45-55.
מנופאוז (menopause): הפסקה מוחלטת של מחזור הווסת למשך 12 חודשים ולאורך המשך חיינו. החל מתקופה זו אנחנו לא מבייצות יותר והשחלות שלנו מייצרות הרבה פחות אסטרוגן.
בישראל הגיל הממוצע של הפסקת הווסת בקרב נשים יהודיות הוא 48.5 ו-49.9 בקרב נשים ערביות.
מנופאוז פתאומית ומוקדמת: יש מקרים בהם הפסקת המחזור מגיעה מוקדם מהצפוי, כתוצאה מהתערבות רפואית תרופתית או ניתוחית (הסרת שחלות או התערבויות רפואיות אחרות) או ללא סיבה ברורה. המונח מתייחס לכל המקרים בהם נשים חוות מנופאוז לפני גיל 40.
התסמינים מתחילים לעיתים ללא הכנה והבנה של שלב זה בחיינו. הכרה ולמידה של הנושא יכולה להקל.
למה ניתן לצפות?
מדובר בתהליך טבעי ונורמאלי בחיי נשים אשר לעיתים מתבטא בתחושות חדשות ולא נעימות. בכל מקרה לא מדובר במחלה.
מה אנחנו חוות? כל אישה חווה תסמינים שונים בעוצמתם ובמשכם. התסמינים השכיחים הם: גלי חום וקור, הזעה מרובה, הפרעות בשינה, יובש ושינוי בעור, שינויים בשיער ונשירה מוגברת, ירידה בצפיפות העצם, בספיגת סידן, החלשות שרירי קרקעית האגן ודליפת שתן, שינוי בחשק המיני, יובש בנרתיק, שינוי במשקל הגוף, שינויים בראייה בשיניים ובחניכיים, תנודות ושינויים רגשיים.
לא כל הנשים חוות את כל התסמינים ורובנו נחווה רק חלק מהם, בעוצמה ולתקופה שונה.
שכיחות התסמינים – ממה אנחנו עלולות לסבול?
כאמור התסמינים משתנים מאישה לרעותה, וכן משתנים במהלך הזמן, יש הסובלות מרובם, יש הסובלות מחלקן ויש שאינן סובלות כלל.
נראה שרבים מהסימפטומים קשורים אלו באלו.
- גלי חום המלווים בהזעות ובעלייה בדופק הלב: בקרב 70%־80% מהנשים
- קושי להירדם, שינה באיכות לא טובה או יקיצה מוקדמת: בקרב 70% מהנשים
- יובש בנרתיק: בקרב %60־70% מהנשים
- ירידה בחשק המיני: בקרב %50־60% מהנשים
- בעיות ריכוז וזיכרון: בקרב 40% מהנשים
- דיכאון, מחשבות שליליות וירידה בתפקוד הכללי: בקרב 25%־35% מהנשים
השפעות קצרות טווח
- תסמינים ואזומוטוריים – גלי חום המלווים בהזעה מוגברת ודופק מואץ
- תסמינים נוירופסיכיאטריים – עצבנות, דיכאון, מתח, ירידה בחשק מיני
- תסמינים אורוגיניטליים – יובש בנרתיק, דימומים מהנרתיק, הפרעות במתן שתן
השפעות ארוכות טווח על בריאותינו
- אוסטיאופורוזיס
- מחלות קרדיווסקולריות
- זיהומים חוזרים בדרכי השתן
גורמים המגבירים את תסמיני גיל המעבר
מנופאוזה פתאומית ומוקדמת – כניסה למנפאוזה בעקבות טיפול תרופתי או ניתוחי כגון כריתת שחלות.
בנוסף יש גורמים פיזיים המגבירים את הסימפוטומים כגון: מבנה גוף רזה, עישון, לחץ, היפוגליקמיה, משקאות חמים, אלכוהול, מזג אויר חם, סאונה, מצב אדרנלין, קנדידה ואי סבילות למזונות.
