אנחנו יכולות לחוות הנאה מינית באינספור דרכים שונות: גופנית, רגשית, רוחנית ואינטלקטואלית. אנחנו עשויות ליהנות מליטוף עדין וגם מאורגזמה מיוזעת. באופן מסורתי תיארו חוקרים גברים את ההנאה המינית כממוקדת בתחושות שבאיברי המין ובאמצעות שלבים שונים של עוררות מינית. אבל ההנאה הארוטית מורכבת הרבה יותר: קולות, טעמים, מראות וריחות, רגשות ומגע – כל אלה עשויים לעורר תחושות מיניות. מעגל התגובה המינית כולל ארבעה שלבים: שלב ההתרגשות המינית (excitement); שלב העמקת הגירוי (Plateau); שלב האורגזמה (orgasm); ושלב ההתרגעות (resolution).
חשוב לזכור שתשוקה מינית עשויה להשתנות לאורך החיים, בהתאם לשגרת חיינו, מערכת היחסים הזוגית שאנו נמצאות בה, הדימוי העצמי שלנו, הביטחון העצמי שלנו, שביעות הרצון שלנו מחיינו ומצב בריאותנו. יש גם תקופות שבהן אנחנו כלל לא חשות מיניות ומלאות תשוקה. גם זה נורמלי לחלוטין. ידוע כי תרופות והורמונים עשויים להשפיע על החשק המיני, על היכולת להגיע לאורגזמה ועל עוצמת האורגזמה. מי מאיתנו הנוטלת תרופות במרשם רופא/ה או תוסף מזון כלשהו ומרגישה שינוי בתפקוד המיני, יכול להיות שהתרופות או התוסף הם המשפיעים על החשק המיני.
אוננות: מגע אינטימי שלנו בעצמנו המאפשר לנו להכיר את גופנו, ללמוד את נקודות המגע והרגישות שלו ובעיקר לחוות את עצמנו כיצורים מיניים בעלי תשוקה, הנאה ורצון מיני אוטונומי. אנחנו יכולות ללמוד לאונן, ללמוד אילו סוגים של מגע מעוררים אותנו ומספקים אותנו, באיזה קצב ובאילו מקומות אנחנו אוהבות מגע. אנחנו יכולות ללמוד את התגובה שלנו לגירוי מיני, מה מתאים לנו, באיזו אווירה ובאיזו תנוחה.
חדירה: חלקנו שואבות הנאה עצומה מכך שהמאהב או המאהבת חודרים לנרתיק שלנו באמצעות אצבעות או איבר מין. חדירה לנרתיק יכולה להיעשות בעדינות ובמשחק, בצורה אינטימית או מלאת תשוקה. יש נשים שלא אוהבות כלל שיחדרו אליהן ומעדיפות לדבוק בגירוי חיצוני. כמו בכל מה שקשור למין, חשוב לתקשר בצורה שתכבד את הרצונות שלך ושל בני/ות הזוג שלך. לעיתים נתפסת חדירה לנרתיק כקבלה, בדיוק באותו האופן ששפיכה בגוף האשה עשויה להיתפס כמתנה. תחושת החוויה בזמן החדירה עשויה להיתפס כסוג של חיבור, חוויה אינטימית, קרובה.
מין אוראלי: פעולה המכונה מציצה או לרדת לו/לה. חלקנו מגיעות לאורגזמה כתוצאה ממין אוראלי במהירות ובקלות רבה יותר מאשר בדרכים אחרות. אנחנו נהנות יותר ממין אוראלי אם אנחנו מחבבות את איברי המין של בני הזוג שלנו והם/הן את שלנו. לעתים קרובות אנחנו מתביישות באיברי המין שלנו, בגופנו, ועצם המחשבה על כך מונעת מאיתנו להתמקד בהנאה הצפויה.
אבל הריח … הריח… והטעם ! / איריס ברקן
אני מניחה את הראש על הכרית ובידי השנייה מגששת מייד אחרי הכרית הנוספת, זו שעוד מעט, תכסה את פני. מפני אי הנעימות, מפני המבוכה, מפני התענוג…
להמשך…
מין אנאלי: פרקטיקה נחשקת אצל גברים רבים ויש גם נשים שנהנות ממנה, בעיקר אם היא מלווה בגירוי הדגדגן. סביב פי הטבעת יש תאי עצב רבים ולכן המקום עשוי להיות רגיש ומגרה. את פי הטבעת ניתן לגרות באמצעות האצבע, הלשון, הפין, הדילדו או כל חפץ דקיק אחר (כל עוד יש לו בסיס רחב ואפשר לשלוף אותו משם בקלות).
אורגזמה: החיפוש אחר הדגם "האחד והיחיד" לאורגזמה הנשית אינו משקף את השונות והמגוון של החוויה הנשית. בעבור חלקנו, האורגזמה היא מקור מיוחד של הנאה מינית: היא יכולה להיות מתונה כמו רעד קל או אנחה שלווה; היא יכולה להיות חוויה חושנית גדולה, שבה הגוף זוהר בחמימות; היא יכולה להיות אפילו אקסטטית, ולגרום לנו לאבד במהלכה כל מודעות לעצמנו. אנחנו יכולות לחוות אורגזמות שונות לחלוטין בזמנים שונים, גם עם אותו אדם. האורגזמות שלנו יכולות להיות שונות כשאנחנו מקיימות יחסי מין או מאוננות. הן יכולות להיות שונות אם התרחשו בעזרת אצבע, אגרוף, פין, דילדו או כל דבר אחר שהוחדר לנרתיק או התחכך בדגדגן. אנחנו והמאהבים/ות שלנו יכולים לגרות את הדגדגן שלנו במגוון דרכים – על ידי חיכוך, מציצה, ליטוף, נשיקה, לחץ של הגוף או שימוש בוויברטור. כל חיכוך או הפעלת לחץ על הכיפה המכוסה בשיער ערווה או על שפתי הנרתיק (ואפילו בבטן התחתונה ובפנים הירכיים) יכול להניע את הדגדגן ואפילו ללחוץ אותו כלפי עצם הערווה.
נקודת הג'י: כינוי לאזור בקיר הקדמי של הנרתיק, המתואר כאזור ארוגני במיוחד ועשיר בעצבוב. גירוי ממוקד באזור זה גורם לאורגזמה השונה במהותה מאורגזמה הנגרמת מגירוי הדגדגן. אורגזמה זו מלווה, בחלק מהמקרים, בשפיכה של נוזל, שאיננו שתן, מאזור השופכה. נוזל השפיכה הנשית אינו דומה לשתן. הוא מכיל נוזל פרוסטטי המעורב בגלוקוזה, ויש בו רק שרידים קלים של שתן. הנוזל יכול להיות שקוף או צמיגי, והריח שלו משתנה במהלך המחזור החודשי שלנו. השפיכה יכולה לגרום לתחושה נהדרת של שחרור והנאה. היא עשויה להתרחש עם או בלי אורגזמה, והיא יכולה להתרחש גם בעת גירוי של נקודת הג'י. חלקנו שפכנו מבלי להבין שזה מה שקרה, או שחשבנו בטעות שמדובר בהשתנה. שימו לב: אם אתן שופכות בנוכחות בני/בנות זוג, זכרו שווירוס האיידס עשוי להיות מועבר בנוזלי הנרתיק וגם בנוזל השפיכה הנשית. לכן, עלינו להגן כראוי על עצמנו ועל בני/ות הזוג שלנו.
העשרה מינית
פנטזיות לפעמים קשה לנו להשלים עם התוכן של הפנטזיות המיניות שלנו. אנחנו עלולות לחשוש שמא אנחנו רעות או "סוטות" אם אנחנו מדמיינות משהו שונה, אלים או מגע מיני רב משתתפים/ות. אנחנו עלולות להרגיש שאנחנו בוגדות כשאנחנו מפנטזות על מישהו אחר, שאינו הגבר או האשה שאיתנו. אבל הפנטזיות שלנו מאפשרות לנו כל מיני חוויות ארוטיות, כולל כאלה שנחשבות לטאבו. עם הזמן אנחנו יכולות ללמוד שזה בסדר ליהנות מכל הסיפורים והדמיונות שלנו, גם מבלי לממש אותם.] הן נתיב להעשרת חיי המין שלנו באמצעות דמיון. סקסולוגיות/ים וחוקרים/ות רואים במוח את איבר המין החשוב ביותר בתהליך הגירוי המיני. אחת הדרכים ליצור את הגיוון והריגוש במין היא באמצעות משחקים. אנחנו יכולות להתחפש, להעמיד פנים שאנחנו ילדות קטנות או מבוגרות, מלאות תשוקה, נמרצות ושולטות או נזקקות וכנועות. משחקי סאדו-מאזו – הצורך שלנו במין, ההנאה שלנו ממנו, הריגוש והגיוון משתנים. אחת מהדרכים ליצור את הגיוון הזה היא באמצעות משחקים. במשחקי סאדו-מאזו, קשירות ומשחקי שליטה, המשחק מבוסס על מצבים של שליטה וכניעה. בני/ות זוג יכולים לגלם תפקידים כמו שליט/ה ועבד/שפחה, שוטר/ת ואזרח/ית או מלך/ה ונתין/ה. משחקי הכפייה כוללים גם הלקאות או קשירות של הידיים. יש המתנסות גם באקטים מכאיבים, עד שמישהו מבני/ות הזוג מסמן את הסימן המוסכם להפסיק. נשים שמשתתפות במשחקי סאדו-מאזו מציינות שאם שני בני/ות הזוג חושקים במשחק, הוא עשוי להעצים את ההנאה המינית שלהם. חשוב להקפיד לזכור את מילות המפתח: ביטחון והסכמה הדדית. עלינו להיות מסוגלות לומר "לא" לכל דבר שאנו לא רוצות לעשות. אם אנחנו מבולבלות, או חשות שלא בנוח, אם אנו חשות שבני/ות הזוג מפעילים עלינו לחץ, יכול להיות שנרצה לדבר על הנושא עם חברה או יועצת, שיכולות לעזור לנו להחליט איך להגיב.], קשירות ומשחקי שליטה, המשחק מבוסס על מצבים של שליטה וכניעה.
אמצעים נוספים להעשרת החוויה המינית הם פורנוגרפיה, צעצועים ואביזרי מין – בשנים האחרונות, נשים החלו לפלס את דרכן כבמאיות ויזמיות אל תוך תעשיית הארוטיקה, שנשלטה עד כה על ידי גברים. רוב הפורנוגרפיה המסורתית התבססה על פנטזיות גבריות, שהראו את גוף האשה כאובייקט חסר זהות. היום עומד לרשותנו מבחר גדול יותר של סרטי וידיאו פורנוגרפיים, כתבי עת, ספרים וצעצועי מין שנוצרו על ידי ועבור נשים, מכל הנטיות המיניות ובעבורן. ישנם דברים שנשים אחדות מסוימות יראו כארוטיים ואחרות יראו בהם השפלה.
צעצועי מין ועזרים יכולים לתבל את חיי המין שלנו, להפוך את המין הבטוח למהנה יותר ולעורר יצירתיות. אנחנו יכולות לטעום תחתונים אכילים או קונדומים בטעמים שונים, לנסות ויברטור בצורת ביצה או דילדו דו-כיווני, דילדו שנקשר לאגן או אביזר לגירוי נקודת הג'י, אסופה של סיפורים ארוטיים קצרים או וידיאו פורנוגרפי לוהט. אפשר למצוא גם סרטי הדרכה וספרים על אוננות, אורגזמות, אינטימיות מינית, שפיכה נשית ועוד. היכולים לתבל את חיי המין שלנו ולעורר יצירתיות.
קשיים בקיום יחסי מין
כאבים בעת חדירה: חדירת פין לנרתיק או גירוי נרתיקי באמצעות האצבעות אמורה להיות חוויה מהנה ומגרה. אם יש בחדירה אלמנט של כאב הוא עשוי להצביע על שני סוגים של קושי: קושי פיזי או קושי רגשי. מקרים של כאב בעת מגע מיני (דיספרוניה) הם מצב שכיח אצל נשים רבות. ועל פי מחקרים שונים עשויות 70% מהנשים לסבול מהם בתקופה זו או אחרת, מסיבות שונות. יש רופאים/ות אשר פרט למתן טיפול לפטריות ודלקות בנרתיק והמלצה לשימוש בחומרי סיכה הנמכרים ללא מרשם רופא, אינם יודעים כיצד לטפל במצב זה. לכן, מומלץ לפנות לרופאים/ות עם ידע סקסולוגי, רגישות ויכולות תמיכה והבנה, אשר לא יפנו אצבע מאשימה ויראו תלונה על כאב כסימפטום רגשי בלבד. במקרים כאלו מומלץ להפסיק את החדירה באופן מוחלט כדי לא ליצור התניה של כאב עם חדירה. במידה שיש רצון להמשיך באינטראקציה מינית, מומלץ למצוא דרכים אלטרנטיביות ליצירת הנאה הדדית.
במידה שמדובר בכאב פיזי, מומלץ ללכת להיבדק על ידי רופא/ת נשים, כדי לשלול אפשרות לדלקת. קיימים מספר כמה סוגים של סוגי פטריות ודלקות מקומיות בנרתיק, למשל – כמו שמרים או טריכומוניאסיס, שאין להן סימנים נראים לעין. חיכוך הפין, הדילדו או אצבע שנעה בתוך הנרתיק יכולים לגרום לדלקת זו להתפרץ, ואת תחושי גירוד או צריבה. גם פצע הנמצא בחלק החיצוני של איברי המין יכול לגרום לכאב בעת חיכוך. בנוסף יש מצבים של התכווצות בלתי רצונית של שריר פתח הנרתיק המונעת מנשים את האפשרות לקיים יחסי מין בחדירה (וגיניסמוס). ההתכווצות עלולה להופיע עם כל ניסיון למגע באזור איבר המין, כשהאשה נוגעת בגופה שלה או כתגובה לנוכחותו של בן/בת זוג. התופעה יכולה להופיע בדרגות חומרה שונות – מהתכווצויות נלוות גם בירכיים ובבטן ועד כדי תגובה של חרדה קיצונית עם בכי. התופעה מתקיימת אצל כ-10% מהנשים, בדרך כלל בקרב נשים צעירות. וגיניסמוס לעיתים גם לא מאפשר לקיים בדיקה גיניקולוגית.
סיבות לקיומו של קושי עשויות להיות טמונות בטראומה מינית, ניסיון לתקיפה מינית, אונס, גילוי עריות או ניסיון כפוי לקיום יחסי מין בהיעדר בשלות מינית ובחירה. סיבות נוספות אפשריות הן גם בדיקות גניקולוגיות פולשניות, חינוך השולל יחסי מין לפני חתונה או מסרים מדכאים מינית אחרים, וסטיבוליטיס.
במידה שמדובר בקושי רגשי, מבוכה, חוסר בשלות, חוסר אמון בבן הזוג, פלשבק של חוויה טראומטית מן העבר או בעיה דומה, מומלץ לשתף את בן/ בת הזוג, ללכת לטיפול מקצועי או לייעוץ ובעיקר – לא להכריח את עצמנו לעשות משהו המעורר בנו התנגדות וכאב.
כדי לצמצם את הבעיות הגניקולוגיות העשויות לצוץ מדי פעם, מומלץ להיבדק אצל רופא/ת נשים ולבצע בדיקת פאפ (Pap) אחת לשנתיים.
גירוי מקומי: תחושה של גירוי בנרתיק יכולה להיות תוצאה של שימוש בג'ל קוטל זרע, ספריי דאודורנט לנרתיק, טמפונים או תחבושות ריחניים, משחות וסבונים למיניהם, כולל נוזל רחצה, קצף אמבטיה ואבקת כביסה. במקרה כזה כדאי לנסות מוצרים דומים (טמפונים, תחבושות, סבונים ואבקות כביסה מסוגים שונים) ומעבר לתחתונים עשויים כותנה. אם הפריחה או הגירוי נמשכים, ייתכן שמדובר בתגובה אלרגית לקוטל זרע שמגרה את דפנות הנרתיק או רגישות לקונדומים. במקרה כזה, כדאי לשקול שימוש באמצעי מניעה אחר.
חלקנו אלרגיות לגומי בקונדום, לדיאפרגמה או לכפפות לטקס (אם כי מקרים כאלה נדירים יותר). האלטרנטיבות כוללות שימוש בקונדומים שאינם עשויים מלטקס (למשל, של חברת דורקס. ניתן להשיג בבתי מרקחת ללא מרשם).
יובש בנרתיק: אצל רוב הנשים, דופן הנרתיק מגיבה לגירוי מיני באמצעות התלחלחות – הדופן מפרישה נוזל שמרטיב את הנרתיק ואת פתחו, דבר שמקל על החדירה. לפעמים אין לנו די נוזל כזה. מחסור בנוזל יכול לקרות מסיבות שונות: אם משום שאנחנו עצבניות או מתוחות בנוגע לקיום יחסי מין (למשל, אם זו הפעם הראשונה שלנו או אם אנחנו חוששות להיכנס להיריון); או שהפין, היד או החפץ נכנסו פנימה מוקדם מדי (או נדחפו פנימה בכוח רב מדי), לפני שהנרתיק הספיק להירטב; רמות נמוכות של אסטרוגן יכולות גם הן להשפיע על דפנות הנרתיק ולגרום להן לייצר פחות נוזל; יובש בנרתיק מאפיין גם מקצת הנשים אחרי לידה (במיוחד אם הן מניקות) ומקצת הנשים אחרי הפסקת הווסת.
אחת הדרכים לטיפול ביובש בנרתיק היא שימוש בחומר סיכה. ניתן לרכוש בבית מרקחת חומרי סיכה במגוון סוגים, טעמים ומרקמים. בחירת החומר היא עניין של העדפה אישית – כדאי לנסות כמה סוגים עד שתמצאי את מה שנוח לך. מומלץ לוודא כי חומרי הסיכה הם על בסיס מים.
אם קיימת נטייה לזיהום, מומלץ לנסות חומר שאינו מכיל גליצרין. אם את ושותפך משתמשים בקונדומים תוכלו לרכוש קונדומים מסוככים (המכילים כבר חומרי סיכה).
כדאי להימנע ככל הניתן משימוש בקונדומים או חומרי סיכה שמכילים קוטל זרע מסוג נון-קיסנול 9.
פתח נרתיק מכווץ: בפעמים הראשונות שבהן אנחנו חוות משגל או כל סוג אחר של חדירה לנרתיק, קרום בתולין שאינו מתוח עדיין עלול לגרום לנו לכאב. כניסה של פין, אצבע או דילדו עלולים להכאיב גם כשאנחנו מתוחות או טרודות, משום שפתח הנרתיק עלול שלא להיות רפוי דיו. גם כשאנחנו רגועות ומרגישות מיניות, העיתוי חשוב. אם ננסה להיחדר לפני שאנחנו מגורות לגמרי, אנחנו עלולות להיות מכווצות מדי או לא די רטובות. במידה שאינך חובבת חדירה יבשה, מומלץ ללמוד להאריך את הגירוי: לבקש מבן/בת הזוג גירוי נוסף, ידני או אוראלי; להיות קשובה לגוף; לא להאיץ חדירה אם אין עדיין תחושה של מוכנות ורצון.
כאב בעומק האגן: יש מקרים שבהם החדירה עלולה לגרום לנו לכאב פנימי עמוק. מקור הכאב עלול להיות בקרעים ובצלקות ברקמות התומכות ברחם (שנגרמו בגלל טיפול לקוי במהלך לידה, הפלה לא מקצועית ולא זהירה, ניתוח באזור או מין אלים); זיהום בצוואר הרחם, ברחם או בחצוצרות (שיירים של מחלת מין שלא טופלה עד הסוף, למשל); אנדומטריוסיס, ציסטות או גידולים על השחלות או נרתיק שהתקצר עם הגיל. במקרים כאלה, המשגל יכול להכאיב פחות אם אנחנו רוכבות על בן הזוג או שוכבות לצדו. אם הכאב ממשיך, כדאי להתייעץ עם רופא/ה/ או מטפל/ת.
Vulvodyna: מצב של תחושה כרונית של צריבה בנרתיק וסביבו, הגורמת לכל סוג של חדירה – כולל כניסה של אצבע, טמפון, מכשיר בדיקה או פין – להיות מלווה בכאב רב. במקרים מסוימים, מצב זה קשור לוואגיניזמוס – התכווצות רבת עוצמה ובלתי רצונית של שרירי השליש החיצוני של הנרתיק.
קושי נוסף שיכול להופיע בעת קיום יחסי מין הוא בשל כריתת איברי מין נשיים. יש בינינו נשים שעברו חיתוך של איבר המין בטקס חניכה המקובל בתרבותן, ואשר מטרתו לשמור על בתוליהן ולהבטיח שיהיו ראויות לנישואים. הדגדגן שלהן, או חלק ממנו, הוסר ועמו הוסרו שפתי הנרתיק הפנימיות (מילת נשים), ופתח הנרתיק נתפר על מנת למנוע אפשרות של חדירה או להבטיח שחדירה כזו תהיה כואבת ביותר. ניתן לבצע ניתוח מתקן על מנת לאפשר לידה, למרות שרופאים/ות רבים אינם מכירים את ההליך.
מתוך הפרק "מיניות", בספר נשים לגופן, 2011. טל תמיר (עורכת). בן שמן: הוצאת מודן.
