תרופות, הורמונים ומיניות

ידוע כי תרופות מסוימות עשויות להשפיע על החשק המיני, על היכולת להגיע לאורגזמה ועל עוצמתה. אם את נוטלת תרופות במרשם רופא/ה או תוסף מזון צמחי ואת מרגישה שינוי בתפקוד המיני שלך, יכול להיות שהתרופה או התוסף משפיעים על החשק המיני שלך. תרופות נוגדות דיכאון וגלולות למניעת היריון ידועות במיוחד כתרופות העשויות להשפיע על רמת החשק המיני.

חלק מהתרופות הנוגדות דיכאון מסוג SSRI (כמו פרוזאק, פקסיל, זולפוט) עלולות להפחית את התשוקה המינית ואת היכולת להגיע לאורגזמה. תרופות אחרות נוגדות דיכאון מסוג וולבוטרין (בופרופיון)*** נבדקו ונמצאו כפוגעות פחות בתפקוד המיני, ויש אף נשים שדיווחו שבעקבות נטילתן חוו עלייה בתשוקה המינית. יש להתאים את מינון התרופה כך שינטרל או יפחית את השפעות הלוואי הללו.

הורמונים

אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון הם ההורמונים המשפיעים על התשוקה המינית של האשה ועל תפקודה. הטסטוסטרון, שלפעמים מכנים אותו "הורמון הליבידו" או "ההורמון הזכרי", הוא ההורמון המשפיע ביותר על התשוקה המינית. כמו האסטרוגן, הטסטוסטרון מופיע אצל גברים ונשים כאחד אבל בכמויות שונות. אצל הנשים הטסטוסטרון מיוצר בשתי בלוטות קטנות הסמוכות לכליות (Adrenas) ובשחלות.

גורמים רבים משפיעים על רמות ההורמונים שלנו בכל זמן נתון, וביניהם:

1. המחזור החודשי – רמות ההורמונים עולות ויורדות במהלך המחזור החודשי שלנו. נשים רבות חשות שיא של תשוקה מינית (ליבידו) לפני וסביב תקופת הביוץ (לפני הביוץ, במהלכו, בסיומו), ושיא נוסף, פחות גבוה, במהלך הווסת. אצל נשים רבות התשוקה יורדת לשפל לפני הווסת, אבל השונות בקרב נשים בנושא זה גדולה. נשים שכבר אינן מבייצות (נשים המגיעות לגיל המעבר) חוות פחות שונות בדרגות התשוקה (כיוון שרמות ההורמונים בגופן משתנות הרבה פחות במהלך החודש) וסובלות גם לפעמים מיובש וירידה בחשק המיני.

2. אמצעים הורמונליים למניעת היריון, כמו גלולות, מדבקות עם הורמונים, אמצעי מניעה בהזרקה (דפו פרוברה) והתקן טבעת בנרתיק – חלק מאמצעי המניעה ההורמונאליים משבשים את המחזור הטבעי של ההורמונים בגופנו וכתוצאה מכך עלולים להשפיע על התשוקה שלנו ועל התפקוד המיני שלנו. יש נשים שחוות פחות תשוקה, מגיעות לאורגזמה פחות בקלות וחוות יובש בנרתיק. ההשפעות של אמצעי מניעה כאלה משתנות מאוד מאשה לאשה.

3. היריון – בזמן היריון, רמות האסטרוגן והפרוגסטרון גבוהות יחסית וזרימת הדם אל איברי המין גוברת. השינויים הללו, ביחד עם שינוים גופניים ופסיכולוגיים אחרים, עשויים להוביל לעלייה בתשוקה. חוות עייפות, בחילה, כאבים, חרדות או תחושות אחרות בשל השינויים בגודל גופן ובדימוי העצמי שלהן, ותחושות וחוויות אלה עלולות לדכא את התשוקה.

4. הנקה – בתקופת הנקה קיימות רמות גבוהות של פרולקטין ורמות נמוכות של אסטרוגן, היכולות לדכא את הביוץ במשך תקופה מסוימת לאחר הלידה. נשים רבות מדווחות על צניחה בתשוקה המינית בתקופת ההנקה. חלק מהן לא חשות כל ליבידו ואינן חוות אורגזמות בכלל. תחושות אלה רגילות לגמרי בתקופת ההנקה. התשוקה המינית עתידה לחזור כשהתינוק ייגמל או כשתיניקי הרבה פחות. זו גם עלולה להיות תקופה מלחיצה במערכת היחסים האינטימית שלנו. (התייחסות נפרדת למיניות בשלבי החיים השונים, וספציפית סביב היריון, הנקה וילדים קטנים ניתן למצוא בכל אחד מהפרקים הרלוונטיים.).

5. הפסקת הווסת – רמות האסטרוגן והטסטוסטרון צונחות עם הפסקת המחזור החודשי. אנחנו עלולות לחוות פחות תשוקה ויותר יובש בנרתיק. בעבור חלק מאיתנו, עם הטיפול בתופעת היובש יכולה להגיע תחושה הפוכה, כשהיעלמות החשש מפני היריון עשויה דווקא להבטיח חופש מיני מחודש.

6. הסרת השחלות ובלוטות יותרת הכליה (Adrenal) –ניתוחים מסוג זה עלולים לגרום לירידה דרמטית בעניין שלנו במין ובתכיפות באורגזמות שנחווה. ירידה זו, בחלקה, היא תוצר של ירידה ברמת הטסטוסטרון. זו אחת הסיבות מדוע חשוב לא להסיר בלוטות כאלה או את השחלות, אם אין הכרח בכך.

שינויים הורמונאליים והשפעתם על התשוקה והתפקוד המיני שלנו לא מוכרחים להוות בעיה. שינויים במחזור החודשי ובווסת, למשל, הם חלק מההתפתחות הנורמלית של האשה. יחד עם זאת, אם שינויים הורמונאליים מובילים לצניחה בתשוקה שלנו או בהנאה המינית שלנו וכתוצאה מכך אנחנו חשות לא מסופקות, יכול להיות שנרצה לבדוק אילו אפשרויות עומדות בפנינו. אולי נרצה לשנות את התרופות שאנחנו נוטלות או להחליף אמצעי מניעה. יש נשים שלוקחות תוספי הורמונים, כמו אסטרוגן או אסטרוגן-פרוגסטין, בגלולות או במדבקות, או מורחות משחת אסטרוגן בנרתיק.

חברות לייצור תרופות ניסו לאורך השנים לפתח, ללא הצלחה, מוצרים שונים בעבור נשים בכדי לסייע להן להגביר את רמת החשק המיני שלהן. במשך זמן מה, ניסו לתת לנשים תרופות שיועדו במקור לגברים, אולם התוצאות היו מאכזבות. תרופות להגברת עוצמת הזקפה, כגון ויאגרה, לויטרה וסיאליס, תרופות ללא מרשם כמו זסטרה (המכילה שמנים צמחיים) ומכשירים רוטטים שונים , שנועדו כולם להגברת זרימת הדם לאזור איברי המין, לא השיגו את התוצאות המצופות. מתברר כי מעבר לתפקוד הפיזי, מיניות האשה גלומה בעיקר ברמה הרגשית ובמצבה המנטלי וכיום לא נמצא שום כדור העשוי לשפר מדדים של היבטים אלה.

לקריאה נוספת ראו בפרק "מיניות", הספר נשים לגופן, 2011. טל תמיר (עורכת). בן שמן: הוצאת מודן.