ההבדלים במעמד החברתי משתקפים, לעתים קרובות, גם במין; במיוחד ביחסינו עם גברים, אבל גם ביחסים עם נשים אחרות. גם אם אנחנו חשות שוות לחבר, לבעל או למאהב שלנו, החברה עשוי לשקף לנו, ברמה הערכית, את המשמעות שהיא מייחסת לפערים בהבדלי שכר, בעוצמה כלכלית, פוליטית ותרבותית.
עם זאת, הדיאלוג הזוגי אינו מושתת רק על ערכים חברתיים אלא גם על דינמיקות זוגיות, המקבעות דפוסים של כוח, שליטה ותפקידים. המיניות באה לידי ביטוי באופן שבו מתקיים הדיאלוג הזוגי ולא ניתן לנתק אותו ממערכת היחסים בכללותה.
קשיים סביב הקשר המיני במערכת יחסים זוגית עשויים לנבוע מסיבות שונות, כמו:
· אנחנו חשות מחויבות לקיים יחסי מין כשהוא/היא רוצים, גם אם לא מתחשק לנו.
· אנחנו לא משתמשות בקונדום או בכל דבר אחר שעלול לפגום בהנאה של בת/בן הזוג, גם אם זה מותיר אותנו חשופות לאיידס, למחלות מין ולזיהומים.
· הדאגה לאמצעי מניעה היא באחריותנו הבלעדית. אם לא עומדת בפנינו האפשרות להשתמש באמצעים הורמונליים, והגבר אינו מעוניין להשתמש בקונדום, וכך אנחנו חשות ללא אפשרות בחירה בשימוש באמצעי מניעה.
· אם השותפ/ה סובל/ת מבעיה בתפקוד המינית ומתבייש/ת לפנות לטיפול, אנחנו עשויות שלא להיות מסופקות מינית.
· אנחנו חשות אחראיות לוודא שהילדים לא יפריעו בזמן הסקס.
המודעות להשפעתם של יחסי הכוחות במציאות החברתית על חיינו המיניים היא צעד חשוב בפיתוח מערכות יחסים מיניות שיש בהן כבוד, שוויוניות והדדיות. רוב מערכות היחסים אינן שוויוניות במאת האחוזים, כולנו מדי פעם: מרגישות מחויבות להגיע לאורגזמה ו/או לזייפה על מנת להוכיח לבני/בנות הזוג שהם/ן מאהבים/ות טובים/ות; לא תמיד אנחנו מבקשות מה שאנחנו רוצות, במיוחד אם זה משהו שונה ממה שהמאהב/ת שלנו עושה. כל אחת מאיתנו מגדירה אחרת את גבולותיה ואת מידת ההדדיות הנדרשת, לפי תפיסתה, במערכת היחסים. עלינו לשים לב לכך שאיננו היחידות בצד המוותר, המתחשב והמכיל, שאיננו מתפשרות על דברים המסבים לנו כאב פיזי או נפשי ושבן/בת הזוג שלנו אוהבים וקשובים מרבית הזמן לצרכינו, כפי שאנחנו קשובות לשלהם/ן.
לקריאה נוספת: ראו בפרק "מיניות". בספר: נשים לגופן. תמיר טל (עורכת). בן שמן: הוצאת מודן.
