ניווט במערכת הבריאות

אחד מהיתרונות הברורים של מערכת הבריאות הישראלית היא הביטוח הבריאותי הניתן לכלל אזרחיותיה/יה. ועדיין בריאות הינה במידה רבה נגזרת של מעמד חברתי, כלכלי ומגדרי וצליחת מערכת הבריאות מחייבת מידה לא מועטה של ידע ואחריות על גופינו. בריאות האשה נבחנת בפרק מתוך מבט כולל (או הוליסטי) המאגד שני מרכיבים מרכזיים המשולבים זה בזה: ההבדלים הביולוגיים שבין המינים, וההבדלים הנובעים מהיבטים חברתיים, כלכליים, תפקודיים ותרבותיים אשר בשלם נשים, יותר מגברים, נפגשות בקביעות עם מערכות הבריאות

הפרק יכלול מלבד נתונים אודות מצב בריאות הנשים בישראל המעידים על המצב הקיים, מגמות, סוגיות הדורשות הקצאת משאבים, טיפול ועוד גם פילוח מגדרי של "סל הבריאות", עמידה על הטיפול הקיים במסגרת הסל, (נכון לכתיבת הפרק), זכויותינו כמטופלות וחולות, הפנייה למקורות מידע אלטרנטיביים, חסמים בדרך לטיפול הולם הנובעים מגורמים נילווים כגון הטרדה מינית, גזענות או לסבופוביה.

ניווט מערכת הבריאות: מודעות לזכויות

 לשון הפנייה היא בלשון נקבה לאור העובדה שהמדריך פונה אל נשים עם זאת חלק גדול מהמידע נוגע באותה מידה גם לגברים.

מהו חוק ביטוח בריאות ממלכתי? חוק ביטוח בריאות ממלכתי נחקק בסוף שנת 1994. החוק קבע את זכותו/ה של כל תושב/ת ישראלי/ת לשירותי בריאות ואת חובת המדינה למימון שירותים אלו. חוק ביטוח בריאות ממלכתי קבע לראשונה כי כל תושב/ת במדינת ישראל כולל מי שאינו/ה עובד/ת מחוץ לביתו/ה ת/יהיה מבוטח/ת בביטוח בריאות, וכי כל קופה תיתן את אותם שרותי בריאות, ובאופן שוויוני לכל מבוטחיה. מס הבריאות נגבה מן ההכנסה/קצבה, על ידי המוסד לביטוח לאומי. זכותך להחליף קופת חולים מכל סיבה גם במקרה ואת חולה. עם זאת החוק הגביל את תכיפות המעבר בין קופה לקופה, והגביל את היכולת לעבור בין הקופות, למועדים קבועים. ניתן לעבור באחד מארבעת בתאריכים הבאים: 1 בינואר, 1 באפריל, 1 ביוני, 1 באוקטובר. ניתן לעבור באם נתקיימו שני התנאים הבאים: מלאת טופס מעבר (ברשות הדואר) חודש וחצי מראש והיית חברה בקופה ממנה את רוצה לעבור לפחות חצי שנה.

מבנה סל הבריאות בישראל – "סל הבריאות" או "סל התרופות", הוא סך כל השירותים (בדיקות, תרופות, אביזרים וכו') שנותנת מערכת הבריאות הישראלית למי שמבוטח בביטוח בריאות, לפי לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. בכל שנה דנה ועדת סל התרופות בהכנסת תרופות בדיקות וטיפולים חדשים לסל. לכל תרופה בסל קבועה רשימת קריטריונים לקבלתה. השיקולים בהכנסת תרופות חדשות לסל מושפעים משיקולים רפואיים, תקציביים, וכן מלחץ ציבורי ותקשורתי בעד הכנסת תרופה/טיפול מסוים.

זכויותינו כחולות. בהקשר זה חשוב לזכור כי ידע שווה לכוח! ככל שנדע יותר, כך סביר יותר שנוכל לעמוד על זכויותינו, נקבל את הטיפול הדרוש ונוכל להימנע מטיפול מזיק ו/או לא הכרחי. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובע את זכויותינו במערכת הבריאות. בראש ובראשונה קובע החוק את הזכאות להגנה על החיים, על גופנו וכבודנו. כמו כן חוק זכויות החולה, קובע כי לכל אדם זכות לקבל טיפול רפואי ככלל, וטיפול נאות בפרט, כל אדם זכאי לקבל מידע לגבי מטפלו ולגבי הטיפול המוצע לו, וזכאי לקבל כל מידע רפואי הנוגע אליו, דהיינו את תיקו הרפואי. החוק אוסר על אפליה מכל סוג שהוא, בעת מתן טיפול רפואי. לחולה זכות לקבל טיפול תוך שמירה על כבוד/ה כאדם, ויש לה זכות לפרטיות בנוגע למידע הרפואי שלה.

סודיות רפואית לכל מטופלת יש זכות שהמידע הרפואי הנוגע אליה, יישאר בינה לבין מטפליה ולא יועבר לאף אדם אחר למעט אם נתנה המטופלת את הסכמתה המפורשת לכך. יש לך זכות לבקש להיוותר עם רופאיך לבדך בחדר כולל בקשה מצדך ליציאת סטודנטים לרפואה, או כל אדם אחר שאינו המטפל שלך. ייעודו/ה של הרופא/ה להגן על בריאותו הגופנית והנפשית של האדם ולהקל על סבלו/ה תוך כבוד לחיים ולערך האדם. עליו/ה לעשות זאת ללא אבחנה על רקע גיל, מין, גזע, דת, לאום, מעמד חברתי, מעמד כלכלי, אידיאולוגיה פוליטית, וכדומה. לפיכך, רופאים מחויבים באותם כללים של אתיקה רפואית, ביחס לכל מטופלת (גם ללא קשר למקום הבדיקה קופת החולים, בית הסוהר וכו').

איך להפיק את המיטב מביקורנו אצל רופאים/ות

רבות מאיתנו מכירות את החוויה הכרוכה בביקור רפואי בו לא קבלת את המידע הרצוי, יצאת מבולבלת עם מידע לא ברור, שאלות לא פתורות, הרגשת התנשאות, אי נעימות ואף השתקה מצד הרופא/ה המטפל/ת. ישנם מספר דברים שניתן לעשות כדי לנסות ולוודא שתפיקי את מירב התועלת מהביקור הרפואי. אלו מאיתנו הפעילות יותר בהחלטות לגבי הטיפול, נוטות להיות מרוצות יותר.

• במידה ומדובר במרפאה שאת מבקרת בה בפעם הראשונה נסי לברר מראש מידע אודות המרפאה כגון: שעות וימי הפעילות, מה לעשות במקרה חירום ומספרים אליהם אפשר להתקשר לקביעת תורים, קבלת מרשמים והפניות.
• מומלץ מאד לצרף לביקור/בדיקה מישהו/י שאת בוטחת בו/ה. עוד זוג עיניים ואוזניים עוזר כדי "לתעד" את מה שקורה, לשאול, לנסות להבין ולתת תמיכה. את זכאית למלווה ע"פ החוק.
• שמרי את כל הניירת והמידע הרפואי שלך באופן מסודר והביאי אותם לביקורים. רופאים/ות לא תמיד זוכרים את פרטי המקרה הספציפי שלך.
• אם זה אפשרי, חפשי מידע רלוונטי (באינטרנט, בספרים, בקרב מכר/ים וכו') לפני הביקור ודברי עליו עם הרופא/ה.
• הביאי איתך תרופות, תכשירים צמחיים ותרופות ללא מרשם, אותם את לוקחת כדי לוודא שלא תקבלי תרופות כפולות או תרופות העלולות ליצור תגובת נגד עם תרופות אחרות. בקשי מהרופא/ה לכתוב בצורה ברורה כיצד לקחת תרופות חדשות או שינויים כלשהם בתרופות שאת כבר לוקחת.
• כתבי את אשר נאמר לך. לעיתים המידע הוא כה רב עד שנראה ברגע הראשון שאנו זוכרות הכל, אולם שעה אח"כ ולאור זרם המידע כבר אינך בטוחה. רישום ימנע את הצורך בשיחות טלפון לצורך בירורים או בביקורים חוזרים.
• בקשי מהרופא/ה הסברים לכל מה שאינך מבינה. אם צריך, בקשי תמונות או תרשימים המסבירים את מצבך הרפואי. בקשי מכתב בו תפורט תכנית הטיפולים, על מנת לתעד את שנעשה באם תרצי חוות דעת שנייה בשלב מאוחר יותר.
• אם אין מדובר במקרה חירום, בקשי מן הרופא/ה לחשוב על האלטרנטיבות המוצעות לך ולחפש מידע עליהן.
• סדרי לך מראש (רצוי מאד בכתב) את השאלות וההבהרות שחשוב לך לקבל עליהן מענה. במהלך הביקור וּודאי שאת מקבלת את המענה לשאלותיך- את זכאית לכך! קחי בחשבון שזמנו/ה של הרופא/ה מוגבל כך שמומלץ מאד במידת האפשר להגיע עם שאלות ברורות ומסודרות ולשאול את השאלות המהותיות בהתחלה.
• אם את זקוקה לזמן ביקור ארוך יותר, קבעי תור נוסף או בקשי מראש ביקור ארוך יותר. אם את צריכה לעבור בדיקות, וודאי שתקבלי את התוצאות, הסברים על כל תוצאה חריגה והמלצות להמשך טיפול. בקשי העתק מודפס של התוצאות כיוון שהן יכולות להועיל לצורך חוות דעת שנייה עתידית. מאחר וחלק מהרופאים/ות לא מתקשרים אליך באם התוצאות תקינות, התקשרי את ובקשי שישלחו לך את התוצאות אם לא תקבלי אותן תוך פרק זמן סביר.

מנגנוני תלונות במערכת הבריאות בישראל

כאשר הופרה זכותך כחולה לקבל טיפול נאות ובתנאים שקבעו החוק וכללי האתיקה, יש לך אפשרות לפנות לאחד מן המנגנונים שתפקידם בירור תלונות וטיפול בהן. ניתן להגיש תלונות רופאים/ות ועל טיפול רפואי כמו כן על פקידים, אחיות/ים, פזיוטרפיסטים/יות וכו' וכן על תהליכים- המתנה מיותרת וארוכה, הפנייה לשר"פ, חוסר נגישות ועוד.

ישנם מספר גופים אליהם ניתן לפנות בתלונה הקשורה למתן שירותי בריאות:

• פניות ציבור בקופות החולים- החוק הגדיר את חובת קופת החולים למנות "אחראי לבירור תלונות החברים, אשר יצביע על ליקויים שיתגלו וימליץ המלצות לתיקונם". בכל ארבעת קופות החולים פועלים ממונים על פניות הציבור.
• מוסד הנציבות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
• נציב הקבילות במשרד הבריאות- אליו רשאית כל תושבת לפנות בתלונה נגד קופת חולים ונותני שירותי בריאות אחרים.
• ממונים על פניות ציבור בבתי חולים, מוסדות סיעודיים ועוד.
• המחלקה לפניות ותלונות הציבור במשרד הבריאות- מטפלת בפניות שאינן קשורות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי (למשל טיפולי שיניים ועוד).
• קיימת בפני כל תושבת האפשרות לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בכל טענה או תביעה (פרט לתביעת ניזקין) לגבי זכויות שלטענתה מגיעות לה מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, על נזקים שנגרמו לה על ידי טיפול לקוי.

לגופים הממונים על פניות הציבור תפקיד חשוב בהבטחת זכויות מבוטחים, בשמירה על איכות הטיפול והשירות הרפואי ובזיהוי ליקויים וחסמים במערכת הבריאות הציבורית. תלונות הן חשובות כיוון שהן יכולות להצביע על בעיות, שבמידה ומתקנים אותן עשויות לשפר את השירות עבור כולם. אם אינך מרוצה מדרך הטיפול בך או אם את חווה התנהגות לא הולמת מצד המטפל, אל תהססי להתלונן. כתבי את האירועים ברגע שהם מתרחשים וערכי טיוטה המתארת בבירור מה קרה ומתי. אם חבר או קרוב משפחה יודע ממקור ראשון מה קרה, בקשי ממנו לתעד את רשמיו מיד. רופאים מומחים מאוגדים בארגונים מקצועיים ספציפיים. אם התלונה מוגשת נגד מומחה מורשה, שלחי את התלונה למשרד הבריאות, ושלחי עותק לארגון המקצועי המתאים. בנוסף, בישראל הרופאים מאוגדים בהסתדרות משלהם הנקראת הר"י. (ההסתדרות הרפואית בישראל). בהר"י, פועלת וועדת אתיקה אשר דנה בהפרות כללי האתיקה מצד רופאים ישראלים, בנושאים שעניינם הפרת חובות הרופא הכלליות ביחס לחולה, חובות ספציפיות כגון החובה לשמירה על סודיות רפואית, ועוד. לוועדה ניתן להגיש תלונה כנגד רופאים ספציפיים. כשאת מתלוננת נגד מוסד הפועל ברשיון משרד הבריאות (בית חולים, בית אבות, קליניקה וכו'), ניתן להפנות את התלונה לנציב הקבילות במשרד הבריאות, ואפילו להגיש תלונה במשטרת ישראל.