מה בין זהות מגדרית לזהות מינית?

לעתים אנחנו מניחות שכל לסבית היא גברית ושכל אשה גברית היא בהכרח לסבית, אך זהו בלבול בין זהות מינית להעדפה מינית. המציאות מורכבת יותר. יש נשים הטרוסקסואליות גבריות ויש לסביות נשיות. זהות לסבית, סטרייטית או ביסקסואלית אינה מעצבת בהכרח את המגדר שלנו.

"בגלל שאני נשית אני שקופה למבטן של לסביות. זה לא רק בעניין שלא יתחילו איתי ברחוב. יש את הקסם הזה, לנסוע באוטובוס, לראות מישהי שאני יודעת שהיא לסבית אבל היא לא יודעת שאני לסבית. אני מדברת על להרגיש שאני שייכת לקהילה. להרגיש שאני חלק, שכוללים אותי במבט, שכשחושבים על לסביות, רואים גם אותי, גם אני אחת מהאפשרויות של לסבית. כי באמת בקהילה הרגשתי שאני לא, שמסתכלים עלי כאילו אני משהו יוצא דופן, אולי זמני. אני חושבת שלבּוּצ'יות יש את הזכות לשתוק. להיות לסביות בשתיקה. להיות פמיניסטיות בשתיקה. להיאבק בלי להגיד שום מילה בגלל שהמראה שלהן מדבר בעדן, ושלפֵמיות אין את הפריבילגיה הזאת. אני חושבת שבתור פֵמיות אנחנו צריכות להיאבק בקול ולתמלל את הכעס שלנו על עוולות החברה ואי ההסכמה שלנו עם הדיכוי. כשהלבוש הנשי-מדי הזה בא עם דעות פמיניסטיות לסביות פוליטיות חזקות, אני חושבת שזה עושה כמה דברים. אחת השאיפות שלי היא שילכו ברחוב נשים שנראות הכי סטרייטיות בעולם אבל אנשים ייאלצו לחשוב פעמיים. שתהיה דמות לסבית-פֵמית, שזאת תהיה אחת האפשריות שאנחנו מדמיינים, שזה ייכנס לתודעה התרבותית ברמה הכי פופולרית של תוכניות טלוויזיה ופרסומות. שלסבית לא תמשיך להיות דבר אחד. ושלא יראו אותי בהכרח כסטרייטית בגלל איך שאני נראית…"

לעתים, אוצר המילים שלנו מוביל לבלבול בין זהות נשית/גברית לזהות מינית, ובין אקטים מיניים לתפקיד מיני. בלבול הגורם לנו לעשות הכללות וקישורים מזיקים, כמו למשל שכל הלסביות הן בּוּצ'יות טופ, כל הנשיות הן סטרייטיות בוטום וכן הלאה. כדאי, אם כן, להבחין בין העדפה מינית (למשל לסבית, ביסקסואלית, הטרוסקסואלית), לזהות נשית או גברית (למשל טרנסג'נדר, בּוּץ', פֵם), לתפקיד ארוטי (טופ, בוטום, ורסטילית) ולאקטים מיניים (מין אוראלי, מין אנאלי, סקס עם עזרים וכן הלאה). ההבחנה תאפשר שיח ברור ומדויק יותר על מיניות ותפחית את השימוש בסטריאוטיפים מיניים ומגדריים[1]. זכותנו לבחור את ההגדרה שאיתה אנו מרגישות הכי בנוח, או לחלופין להימנע מלהגדיר את עצמנו כלל. זאת ללא כל קשר לזהות מגדרית או להעדפה מינית.

"היה לי חבר כשהייתי בן שמונה-עשרה שראה אותי פעם ראשונה בהופעה והוא ביסודו התחיל איתי כסטרייט. משהו שם הדליק אותו. ואני אמרתי לו, תקשיב, אני לא רוצה שיהיה בלבול – אני גבר, לא טרנסית. מאוד פחדתי להיפגש איתו כגבר. אבל בסוף זה עבד והיינו יחד שלושה חודשים. מבחינתו הוא ראה את עצמו כסטרייט ואני הייתי הגבר היחיד שהוא היה איתו. יש המון אנשים, גברים שזה מדליק אותם. דווקא האחרונים שאפשר לחשוב שאיפשהו יש בהם משהו הומואי. הכל מאוד מעורבב. לא ברור להם מה אתה – אם זה השיער שלך, אם יש לך ציצי או אין לך ציצי."

 אנחנו מקוות שאחרים/ות יכבדו את הזהות המגדרית שלנו. במקרים שבהם מניחים כיצד אנו מגדירות ומזהות את עצמנו בהסתמך על הופעתנו החיצונית בלבד, אנו עלולות לחוש כאב או בושה. אם אנחנו לא בטוחות כיצד האשה או הגבר שמולנו מזהה את עצמו/ה או באיזה כינוי גוף ושם להשתמש, עלינו לשאול בצורה עדינה ולא שיפוטית ולנסות להימנע מדעות קדומות.

הרשימות שנוצרו בפוסטים השונים כאן, אינן יכולות להכיל את המגוון העצום של זהויות, פרקטיקות או תפקידים מגדריים ומיניים אפשריים היום. לא בגלל ש"פעם" היו פחות זהויות ומגוון, אלא כי בעבר היה קשה יותר לפרוט הבדלי מגדר ומיניות. ככל שרבות יותר מעזות לדבר ובכך לחשוף עוד שוני, מתגלים עוד בחירה, סגנון או העדפה אישיים.

[1] להרחבה על מיפוי מילון המונחים שלנו ועל הסטריאוטיפים שהקדימו אותו, ראו:Newton and Walton, 1993: 242-251 .