רשימה חלקית של זהויות מגדריות על פי סדר א'-ב'

בּוץ'-פֵם (Butch-Femme)

בּוץ' (Butch): מקורו של המונח בקהילות של לסביות, אך הוא יכול לשמש גם כמונח מגדרי המתאר נשים בעלות העדפות מיניות שונות. לסבית שמאמצת מאפיינים מגדריים גבריים הכוללים למשל לבוש, מראה חיצוני, מחוות גופניות, עמדה והתנהגות. המושג כלל בעבר גם לקיחת תפקיד אקטיבי של הענקה בסקס [2]. יש עם זאת להדגיש שלא כל מי שיש לה מאפיינים מגדריים גבריים היא בהכרח לסבית.

פֵם (Fem/Femme): מקורו של המונח בקהילות של לסביות, אך הוא יכול לשמש גם כמונח מגדרי המתאר נשים בעלות העדפות מיניות שונות. לסבית שמאמצת מאפיינים נשיים כמו לבוש, מראה חיצוני, מחוות גופניות, עמדה והתנהגות. בעבר המונח כלל גם לקיחת תפקיד של קבלה בסקס.

להרחבה על זהות הבּוץ'-פֵם ראו: פרסר, רות. 2011. פרק 10, 'יחסים עם נשים, לסביוּת'. בספר "נשים לגופן". הוצאת מודן: בן שמן.

דראג (Drag) 

"כשאני נמצא בתור דראג קווין עם המסכה הזו זה משחרר אצלי איזשהו אלטר אגו. טלולה יכולה להגיד דברים שטל לא אומר וללבוש דברים שטל לא לובש ולעשות דברים שטל לא עושה. כמו שד בתוכך. זה לא בא ממקום של רצון להיות אשה או להפוך לאשה, אלא זה בא ממקום שאני לא יודע מה הוא בדיוק אבל יש בו שחרור מאוד גדול. לעשות את הדברים שאסור. להגיד את הדברים שאסור. ברגע שיש את המסכה זה חופש. אני נכנס ממש לדמות. כמו במופע 'פאות קדושות', זה כמו בכל הצגה או מחזה שאני משחק. העניין שדראג הוא במיקום אחר – ברים, מסיבות, מועדונים. זה יותר פרוץ. תרבות הדראג באה מתוך הקהילה ההומו-לסבית. היא נולדה ממנה והיא שואבת את כל התשתית מתוך הקהילה. זה אומר להופיע במצעד הגאווה או באירועים של הקהילה – דראג זה אחד ממאפייני התרבות שלה. יש אנשים שזה מרתיע אותם, מסתכלים עליך כעל מישהו שמחוץ לקבוצה. אנחנו גברים שאוהבים גברים ואתה יש בך משהו נשי. המון פעמים קרו לי מקרים שאנשים שהייתי דלוק עליהם הדראג היווה להם בעיה. הם אומרים אנחנו לא רוצים אשה אנחנו רוצים גבר, והם לא עושים את ההפרדה…"

טרנסג'נדר/ית (Transgender)

למונח שתי משמעויות רווחות:

האחת, אי נחת שנגרמת מחוסר התאמה בין מין ביולוגי (זכר/נקבה) למגדר חברתי (גבר/אשה). בשונה מטרנסקסואל/ית[4], המונח טרנסג'נדר/ית מתאר את מי שאינם מעוניינים לעשות מעבר מלא אל המגדר השני, אלא מעדיפים שינוי חלקי של המגדר ונשארים בין שני המגדרים או בשניהם גם יחד[5].

המשמעות השנייה היא מגוון של זהויות או התנהגויות מגדריות, שאינן תואמות את הנורמות החברתיות המסורתיות. מונח זה כולל מנעד רחב של שונות מגדרית, מבּוּץ' ועד לטרנסקסואל/ית.

"זה מורכב. הניסיון שלי לחיות כגבר שלא יודעים שהוא טרנס זה היה בעיקר בעבודה וקצת בלימודים. מצד אחד זה נחמד לעבור כי זאת נקודת פתיחה שונה ליחס של אנשים. האלמנט של הגילוי הוא מאוד אינטימי משום שהוא מאוד מדבר על איברים ופרוצדורות רפואיות שעברתי וקשה לי שזאת נקודת הפתיחה של אנשים. מצד שני, כל ההוויה שלי קשורה לתהליכים שעברתי בחיים והתהליך של שינוי מין הוא מאוד משמעותי. גם העבר שלי והפוליטיקה שלי. עם האקסית שלי שהייתה סטרייטית זה היה קל, הייתי החבר שלה. יש בזה משהו מאוד נוח."

אלה מאיתנו שמזדהים/ות כטרנסג'נדרים/ות מתריסים כנגד ההגדרות הקונבנציונליות של המושג "מגדר". אנו חווים/ות את הזהות המגדרית שלנו בדרכים שונות ומגוונות. מי מאיתנו שגדלו כנשים עשויים/ות להציג את עצמם/ן באופן הנתפס כגברי מבחינה חברתית. כך למשל, באפשרותנו לקנות את הבגדים שלנו במחלקת הגברים, לתת לשער-הגוף שלנו לצמוח, לקשור את החזה שלנו ולקחת הורמונים גבריים. חלק מאיתנו נולדו והתחנכו כגברים, אך כעת מזהות את עצמן כנשים. אנחנו יכולים גם לקחת הורמונים נשיים, לעבור ניתוח לעיצוב החזה כנשי וללבוש שמלות. חלקנו מנהלים/ות את חיינו באופן ציבורי ופומבי כנשים ואת חיינו הפרטיים כגברים, וחלקנו ההפך – מנהלות/ים את חיינו הציבוריים כגברים ואת חיינו הפרטיים כנשים.

"אני לא חושב שאם הייתי נולד זכר ועובר תהליך חִברות גברי הייתי מגיע לאותו מקום. מה שעברתי הוביל להיווצרות ולגיבוש של האופי שלי ושל מי שאני היום. אם הייתה גלולת פלא שלוקחים ומתעוררים למחרת עם כל האיברים ה'נכונים', סביר להניח שהייתי לוקח אותה. יש המון טרנסים סטרייטים, וזה שחלק מהטרנסים מגיעים מתוך הקהילה הלסבית ומפתחים זהויות קוויריות או הומואיות לא אומר שזה הרוב. אני חושב שהרבה טרנסים עוברים תהליך של התפתחות וחקירת הזהות המינית כשהם מגיעים לזהות המגדרית הגברית שלהם, ובעיקר עם השינוי הפיזי. פתאום אתה עם גוף שיותר נוח לך איתו, יכול לנהל דינאמיקות וסקס בצורות אחרות".

טרנסג'נדריוּת והעדפה מינית – ההעדפות המיניות שלנו יכולות להיות מורכבות אם אנחנו טרנסג'נדריות/ים, או במערכת יחסים עם טרנסג'נדר/ית. למשל, יש נשים שמזדהות כלסביות ומנהלות מערכת יחסים עם מי שהוא היום גבר טרנס (FtM), בעוד שנשים אחרות שמזדהות כלסביות מנהלות מערכת יחסים עם מי שהיא היום אשה טרנסית (MtF).

השאלות שעולות בהקשר זה מתייחסות בעיקר לאופן שבו נגדיר את עצמנו: האם אנחנו לסביות? סטרייטיות? ביסקסואליות? מה מגדיר את הזהות המינית שלנו: הפרקטיקה המינית או ההזדהות הרגשית? המין או המגדר של מושא משיכתנו? המין או המגדר שלנו? אין תשובה אחידה לשאלות אלו. לכל אחת/ד מאיתנו הזכות להגדיר עצמה/ו כרצונו/ה על פי מה שאנחנו חוות/ים כגורם מרכזי. למשל, יש נשים ביסקסואליות או טרנסקסואלים שמזדהים ומזדהות כלסביות ברמה הפוליטית וחשים תחושת שייכות לקהילה הלסבית ממניעים של אחווה ופמיניזם.

"בעוד שמבחינת הנטייה המינית שלי אני מזדהה כביסקסואלית או כפאנסקסואלית, מבחינה פוליטית אני מזהה את עצמי כלסבית. המשמעות של זה בשבילי היא לשים נשים ואינטרסים של נשים במרכז. להיות עם נשים ולאו דווקא להיות בלי גברים. מבחינת הקהילה הלסבית, אני חלק מהקהילה ההומו-לסבית-בי-טרנס ואני לא עושה הרבה הפרדה בין הקהילה הביסקסואלית לקהילה הלסבית."

טרנסקסואל/ית (Transsexual)

בארץ לא קיימים נתונים מסודרים לגבי האוכלוסייה הטרנסקסואלית. הערכות לגבי שכיחות אוכלוסייה זו שונות במקומות שונים בעולם. באירופה ההערכות לגבי השכיחות הן 0.00818 אחוזים (1:122) באוכלוסייה. היחס בין גברים לנשים טרנסג'נדרים/יות הוא 1:3. כלומר, על כל נקבה יש שלושה זכרים שעוברות/ים שינוי. עם זאת, בשנים האחרונות יש עלייה משמעותית בגברים הטרנסג'נדרים, ומרכזים שונים בעולם מדווחים על יחס של 1:1. דיווחים אלה תואמים גם את הניסיון בישראל.

 "בשבילי טרנסקסואליות זה אומר הגוף הטרנסקסואלי והשינויים שהוא צריך לעבור כדי שהוא יסתדר לי. אני טרנסקסואל כי אני עובר שינוי מין, ניתוחים פיזיים וכל מה שכלול בזה. זה החלק שקשור למין. אבל המגדר שלי הוא לא גבר מוחלט. המגדר שלי הוא יותר אמורפי וזה לא מהווה סתירה עבורי שאני צריך להיראות בצורה מסוימת ושהמגדר שלי הוא קצת שונה. אני צריך את הגוף שלי עם המאפיינים הזכריים. הגוף הזה הוא נכון. בינתיים עשיתי חלק, לא את כל השינוי. זה מורכב וזה בדיוק העניין. אין לי נזילות, זה לא שאני יום אחד גבר ויום אחד אשה. פעם בשבילי להיות גבר הייתה זהות מוקצית. היום אני מנסה ללמוד אותו ולהבין את האחריות שיש בזה ואיך אני בונה גבריות שתייצג אותי בעולם. אבל כשאני חושב על הזהות שלי זה לא חשוב להגיע לנוסחה. יש נטייה טרנסקסואלית לסדר את הביוגרפיה מובנית ולספר שתמיד הייתי הבן במשחקים. תמיד הייתי מאוד גבוה וחזק ועוזר לאבא שלי, אבל אני לא עושה את זה. בגלל שהגעתי לזהות לסבית וחייתי בה כמה שנים אני לא יודע למה זה שייך כל הדברים האלה, רק בשנים האחרונות זה התחיל לקבל צורה של מגדר."

יש שני מעברים רווחים:

FtM – מעבר מנקבה לגבר: מי שנולד עם אנטומיה מינית של נקבה אך מזדהה וחי כגבר. חלקם עוברים ניתוח לשינוי איברי המין ו/או נוטלים הורמונים ולעתים הם מזדהים כגברים טרנסים.

MtF – מעבר מזכר לאשה: מי שנולדה עם אנטומיה מינית של זכר ומזדהה וחיה כאשה. חלקן עוברות ניתוח לשינוי איברי המין ו/או נוטלות הורמונים ולעתים הן מזדהות כנשים טרנסיות.

 "עברתי את הניתוח העליון כשהייתי כמעט שנה על הורמונים. הניתוח העליון הוא בעצם פרוצדורה כירורגית של עיצוב מחדש של החזה כזכרי. אז כבר עבדתי בתור גבר בעבודה שנורא ממגדרת והגברים מקבלים עבודה נורא פיזית והנשים לא. זאת הייתה תקופה שבה הלכתי עם שני ביינדרים[6] ונורא פחדתי. ברגע שמתחילים לעבור[7] היחס של גברים אליך משתנה, הם מתחילים לגעת בך, לטפוח לך על השכם ועל החזה, יש סחבקיות שהיה מעניין לגלות. הייתי ממש צריך להתאמן לא להירתע ולשתף פעולה עם זה. אבל אני חייב לציין שלא קראתי לאף אחד 'אחי' או 'גבר' כי אני בא גם מהמקום הטרנסי של גוף שצריך לשמור עליו וגם ממקום פמיניסטי של גבולות ומרחב אישי מוגן. ההורים שלי הסכימו לעזור לי וגם הצלחתי לגייס כסף בעצמי ועשיתי את הניתוח בחו"ל."

בארץ קיימות קבוצות תמיכה לטרנסקסואלים/ות מתבגרים ובוגרים, כמו גם קבוצות חברתיות בבית הקהילה הגאה בתל אביב. קבוצות תמיכה קיימות גם בקרב האוכלוסייה הפלסטינית-ערבית בצפון הארץ ('אסוואת'). מידע על ייעוץ ותמיכה ניתן לקבל הן במרכז הגאה של קהילת הלהט"ב והן במרכז הישראלי למיניות ולזהות מינית בניהולה של ד"ר אילנה ברגר

טרנסקסואליוּת (Transsexuality)

הרפואה הגדירה בעבר את הטרנסקסואליות כ"הפרעת זהות מגדרית" (Gender Identity Disorder). הגדרה מאוחרת ופוגענית פחות רואה בטרנסקסואליות "תחושת אי נחת מגדרית" (Gender Dysphoria).

טרנסקסואלים/יות רבים/ות לוקחים/ות הורמונים, מבצעות/ים ניתוחים לשינוי איברי מין ועוברים/ות תהליכי למידה אשר מסייעים להם/ן להציג את עצמם/ן בהתאם למגדר שהם/ן מעוניינים/ות בו. כיום, הטכנולוגיה הרפואית כיום אף מאפשרת ליצור איבר מין נקבי מתוך איבר מין זכרי, או איבר מין זכרי מתוך איבר מין נקבי.

"לא הייתי אף פעם בכיין, אבל היו תקופות סוערות שבהן בכיתי. עכשיו זה כמעט בלתי אפשרי. בשלוש שנים האחרונות שאני על הורמונים בכיתי פעמיים. קראתי מאמר שאומר שהטסטוסטרון מייבש את בלוטת הדמעות, אבל כמובן שיש גברים טרנסים שיכולים לבכות. זאת דילמה. אני לא בדיוק יודע מה הורמונלי ומה תרבותי. מבחינה רגשית יש איזשהו ניתוק רגשי שבא עם טסטוסטרון. אני מכיר הרבה גברים טרנסים שנורא חשוב להם לבטא את הגבריות בתחומי עניין כמו מכוניות וספורט והתפקיד בזוגיות מול נשים בדרך כלל. מקום שאני מבין אותו אבל לא נמצא בו. או נמצא ולא נמצא. אני לא מרגיש שאני מקבל על עצמי תפקיד רגשי שאני לא יכול להראות בו רגשות, אבל יש איזו חסימה. דברים מתאזנים עם הזמן, כמו אחרי גיל ההתבגרות. מבחינת השינוי, ברמה האישית, אני עד היום תופס את עצמי מול המראה ולוקח לי שנייה להבין מי זה הבחור הזה שמסתכל עלי, או כשאני שומע את הקול שלי בהודעה. עוד לא הפנמתי לחלוטין את הדמות הזאת. וזה גם עוזר לי להבין את התהליך שאנשים סביבי עוברים ועם מה הם היו צריכים להתמודד. הרגעים האלה הם החיבור. הגוף משתנה. נגיד בשבילי השינוי הכי מפתיע היה שערות על החזה. לקח לי זמן ועכשיו אני די אוהב את זה. זה לוקח זמן."

ניתוח לשינוי איברי מין ולקיחת הורמונים יכולים לסייע לטרנסקסואלים/יות להשיג התאמה טובה יותר בין הגוף שלהם/ן לבין הזהות שהם/ן חווים/ות. עם זאת, לא כולנו בוחרים/ות לעשות זאת. חלקנו לא עוברים/ות ניתוח לשינוי איברי מין אם משום שאיננו יכולים/ות להרשות לעצמנו את עלות הניתוח או שאין ביכולתנו לבצעו עקב בעיות רפואיות כגון איידס או דלקת כבד. חלקנו נמנעים/ות מניתוח עקב חשש מטרנספוביה במערכת הבריאות, ואילו אחרים/ות לא מעוניינים/ות בניתוח אך לוקחים/ות הורמונים וחיים/ות בזהות נשית/גברית השונה מהמין הביולוגי שאיתו נולדו. חלק מאיתנו מאמינים/ות שניתוח הוא רק פתרון רפואי, בעוד שמה שבאמת צריך להשתנות הוא יחס החברה בנוגע למגדר ולזהויות מגדריות. אחרים/ות לא מעוניינים/ות להזדהות חברתית כגברים או כנשים ומעדיפים/ות שינוי חלקי אשר פורץ את גבולות המגדר שהוצבו עבורם/ן, שינוי שמותירם/ן במרחב שלישי, שאינו גברי או נשי באופן מלא. בכל מקרה, יש לזכור כי ניתוחים לשינוי איברי מין אינם נחוצים לעיצוב ולהכרה של זהות מגדרית, ואסור שיהיו תנאי מקדים והכרחי לשינוי הזהות ברמה החברתית.

 "הניתוח נמשך כמעט שעה ועבר. בבוקר עברתי את הניתוח. סיפרו לי שכשהתעוררתי צחקתי. החלמתי מהר וחלק יחסית. לפני הניתוח פחדתי ממה שיהיה אחרי. הרגשתי שהביינדר גם מגן ומהווה מעין שכבת הגנה. פחדתי להוריד את הביינדר ולהיות פגיע. אך התבדיתי. מאוד שמחתי כשיכולתי לגשת לארון, לשים חולצה ולצאת. בשבילי זה היה שינוי מאוד מרגש, כמו ללכת לים. לפני זה לא הייתי בים שנים. לפני הניתוח עשיתי טקס פרידה מהחזה. אחרי כמעט שנה נסעתי עם המשפחה שלי לחופשה, היינו בים והייתי בלי חולצה ולי זה היה ממש משונה, כי הם לא ראו את הגוף שלי כל כך הרבה זמן, אבל באופן מפתיע להם זה לא היה מוזר."

בארץ נערכים הניתוחים במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא. ב-1987 הקים משרד הבריאות ועדה לקביעת קריטריונים לאישור מועמדים לניתוח. ועדה זו קובעת זכאות לניתוח. מועמדים/ות שאושרו על ידי הוועדה, עברו טיפול הורמונלי והמתינו שנתיים, זכאים/יות להשתתפות של קופות החולים בהוצאות הניתוח.

מחוץ לקופות החולים ניתן לקבל טיפול במסגרת פרטית. אלה שבוחרים/ות בניתוח יכולים/ות לעבור אותו בארץ – בתל השומר, בתום שנתיים מיום הפנייה, או בחו"ל – בתום שנה של חיים במגדר הנבחר. בכל מקרה, נכון ל-2008 קופות החולים מממנות את הטיפול ההורמונלי. במצבים חריגים שבהם לא ניתן לעבור את הניתוח בארץ, עשויות קופות החולים לממנו בהתאם לתקנון שלהן ולפוליסה של המבוטח/ת. ניתוחים פלסטיים אחרים נחשבים לקוסמטיים והטרנסקסואלים/ות נאלצים לממנם מכיסם.

חשוב לציין כי לא מומלץ לפנות לגורמים רפואיים לא מוסמכים כדי לקנות הורמונים או כדי לעבור ניתוחים שאנו חשות כי הם נחוצים. רכישת תרופות מגורמים שאינם מוסמכים או ביצוע ניתוח אצל רופא שאינו בפיקוח משרד הבריאות עלולים לפגוע בבריאותנו.

בממסד הרפואי בחו"ל קיימות שתי מערכות מקצועיות לאבחון זהות מגדרית. ה-ICD-10 של ארגון הבריאות העולמי, ו-DSM-IV-TR של האגודה הפסיכיאטרית האמריקנית. הקריטריונים לאבחון הם תיאוריים באופיים ומפרטים את חוויית חוסר ההלימה שחשים טרנסקסואלים/ות בין המין ביולוגי שאליו שויכו בלידתם/ן ובין זהות המגדר המתפתחת בתקופת ילדותם המוקדמת ונתפסת כמתגבשת לקראת גיל ארבע. זאת למרות שעבור א/נשים טרנסקוסאלים/ות רבים/ות הזהות המגדרית עשויה להישאר נזילה לשנים רבות או למשך כל חייהם/ן.

ארגון הבריאות העולמי של הטרנסג'נדרים על שם הרי בנג'מין הפיץ את הנחיות הטיפול הפסיכולוגיות והרפואיות לטרנסקסואלים לראשונה בשנת 1979. הנחיות אלה עברו שינויים רבים המשקפים תוצאות של מחקרים קליניים ומדעיים. לשינוי ההנחיות יש חשיבות חברתית רבה, משום שניתוחים לשינוי איברי מין אינם "קוסמטיים" עבור אותם טרנסקסואלים/ות שרואים/ות בניתוח שלב הכרחי בתהליך השינוי.

"התחלתי לקחת הורמונים דרך התוכנית לשינוי מין בתל השומר. בעיקרון כדי לקבל הורמונים צריך לעבור טיפול פסיכולוגי של שלושה חודשים. אני לא רציתי טיפול כי לא הרגשתי שמישהו צריך לתת לי אישור. אחר כך צריך להיות שנתיים על הורמונים כדי לקבל אישור לעבור ניתוחים. התוכנית הזאת נועדה לאנשים ללא יכולת לממן הורמונים או ניתוחים בעצמם. יש בסוף ועדה שקובעת אם תעבור ניתוח או לא, ואם אתה לא מוגדר כ'ראשוני' – כמי שמאז ומתמיד ידע שהוא בגוף הלא-נכון, לא יאושר לך ניתוח. הסכנות של ההורמונים הן בעצם דברים שגברים יותר מועדים לסבול מהם, כמו התקף לב וכולסטרול גבוה, תוחלת חיים קצרה יותר. צריך להשגיח על תפקודי כבד ועל הרמות ההורמונליות. צריך להיות במעקב אצל אנדוקרינולוג. מצד שני, לא נעשו מחקרים לטווח ארוך על גברים טרנסים ולכן אין לנו הרבה אינפורמציה על הסיכונים. חשוב גם ללכת לבדיקות גינקולוגיות מכיוון שאצל גברים טרנסים על הורמונים, בדומה לסיכון שקיים אצל נשים שלא נכנסו להיריון מעל גיל שלושים, אין פעילות באיברי הרבייה הנקביים ואז קיים סיכון שהמערכת מתנוונת ועלול להיווצר סרטן ברחם או בשחלות. חשוב לציין שאני די ליברלי בעניין הזה ומוכן לדבר על רחם ושחלות אבל יש הרבה גברים טרנסים שלא מסוגלים לדבר על הדברים האלה ולא מרגישים קשר אליהם. יש גם תופעות לוואי כמו אקנה, חרמנות ברמה גבוהה, מצבי רוח משתנים. כשהתחלתי הורמונים בעצם יצאתי מהארון באופן סופי. פשוט באתי למשפחה ואמרתי להם שאני מתחיל וגם שיניתי את השם שלי באופן חוקי. מולם בעצם ביקשתי שידברו אלי בשם הנבחר אבל נתתי להם לדבר אלי בלשון נקבה והיה לי קשה מאוד לתקשר ככה."

קוויר/ית (Queer)

המושג קוויר/ית מתייחס למי שבוחר/ת בפרקטיקה או בהעדפה מינית, בתפקיד מיני או בזהות נשית/גברית שאינם נורמטיביים. שורשיו של המונח נעוצים בכינוי גנאי שהופנה נגד הומואים, לסביות ומיעוטים מיניים ומגדריים אחרים. המונח אומץ על ידי הקהילה הלהט"בית ומשמש גם כהגדרת זהות רחבה עבור לסביות, הומוסקסואלים, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים, טרנסקסואלים ואינטרסקס. המונח כולל לא רק זהויות שונות אלא גם סוגי מערכות יחסים ופרקטיקות מיניות המאתגרים את הנורמה ההטרוסקסואלית, כמו בּוּץ'-פֵם, סאדו-מאזו ועוד[8].

[2] להרחבה על תפיסת הלסבית הגברית בתקופות שונות ועל ביטויים של גבריות בקרב נשים, ראו אצל: ניוטון, 2003: 178-196; 1998  ,Halberstam.

[3] פרפורמנס הוא מונח שנטבע בידי התיאורטיקנית ג'ודית באטלר בספרה'Gender Trouble: Feminism and the Subversion of Identity' (1990) והוא מבוסס על ההנחה כי מגדר אינו דבר טבעי ומובן מאליו אלא צורה של הצגה, שבעזרתה אנחנו מקוות ליצור את הרושם כי אנו ממלאות בצורה מושלמת את התפקידים המגדריים המסורתיים שאותם מייעדת החברה לכל מגדר.

[4] להרחבה על תפיסות שונות של טרנסקסואליות, על ההבדלים בין טרנסקסואליות לטרנסג'נדריות ועל מקומו של "המעבר" (פאסינג) בכל אחת מהן ראו: Stone, 1991: 280-304; Stryker, 1988: 145-158.

[5] בתרבות שלנו יש דגש חזק על הגוף והגופניות ועל זיהוי מוחלט בין גוף לזהות. עם זאת, בתקופות שונות ובתרבויות אחרות התאפשרו מעברים מגדריים שלא דרשו בהכרח שינוי גופני נלווה. לקריאה נוספת ראו: Shapiro, 1991: 248-279.

[6] ביינדר (מהמילה bind – לכרוך, לקשור) – מעין גופייה או חגורה אלסטית שנכרכת סביב החזה כדי להשטיח אותו.

[7] לעבור – להתקבל על ידי החברה כשייך למגדר אחר משלך. למשל, לעבור כגבר פירושו שמתייחסים אליך כגבר, גם אם ביולוגית את אשה. המונח הושאל לשימוש מורחב יותר בכל דיבור על מאפיינים חיצוניים שאינם מתיישבים עם זהות ביולוגית, כמו "לעבור כשחורה".

[8] להרחבה ראו: Nestle, Howell and Wilchins, 2002 ; להרחבה על דרכים אישיות ויצירתיות לפריצת גבולות המגדר בארץ, אם דרך זהות טרנסג'נדרית, ג'נדר קווירית או דראג ראו: ‫http://ftmfanzine.eli7.net/; להרחבה על צמיחתו של המושג ומשמעויותיו השונות ראו: באטלר, 2001; גרוס וזיו, 2003: 9–45.

הרשימה החלקית של זהויות מגדריות, על פי סדר א'-ב', מבוססת על: יעל משעלי (עורכת), פרק 8: זהות מגדרית. בתוך הספר "נשים לגופן". הוצאת מודן: בן שמן.