השלב הראשון של הלידה

בשלב הראשון של הלידה, צוואר הרחם הסגור עובר שני שינויים: מחיקה ופתיחה. המחיקה היא התהליך שבו צוואר הרחם, שאורכו כרגיל 2- 3 ס"מ, מתקצר עד שהוא נעשה דק כנייר; הפתיחה היא התהליך שבו צוואר הרחם הסגור נפתח לקוטר של 10 ס"מ, כדי לאפשר את מעבר ראש התינוק. באותו זמן, ראש התינוק, הנדחף כלפי מטה, עובר דרך אזורי האגן השונים, שקוטרם שונה. התינוק מצליח לעבור באיזורים השונים מכיוון שקוטר ראשו קטן מהקוטר הקטן ביותר באגן. ברוב המקרים, קיימת התאמה בין ראש התינוק וקוטר אגן האם.

השלב הראשון של הלידה מתחלק לשלב "סמוי" (Latent phase), מתחילת תהליכי המחיקה והפתיחה ועד לפתיחה של 5-3 ס"מ; ולשלב פעיל (Active phase), עד לפתיחה של 10 ס"מ, המכונה פתיחה גמורה או מלאה. משכו של כל שלב בלידה שונה מאשה לרעותה, והוא תלוי בעוצמת הצירים, משך הצירים ותדירותם, בצורה שבה שוכב העובר ברחם, מספר הלידה, מצבה הנפשי של היולדת וגורמים רבים נוספים. השלב ה"סמוי" יכול להימשך 20 שעות בלידה ראשונה ו-14 שעות בלידה חוזרת. השלב הפעיל קצר יותר, ונמשך בין 6 ל-12 שעות. גם שלב זה קצר יותר, בדרך כלל, אצל נשים בלידה חוזרת.

"כשהתחילו הצירים בשעת לילה מאוחרת, המשכתי לנמנם בין הצירים. הייתה לי תחושה נעימה ובטוחה במיטה שלי… רק כאשר התגברו וחשבתי שזהו זה, הערתי את בן זוגי. יחד עוד העברנו שעה שלמה כדי להיות בטוחים שהצירים באים כל כמה דקות, הכנו לו סנדוויץ' וקפה ויצאנו לדרך…"

בתחילת הלידה, בשלב הסמוי, ייתכן שנרגיש התכווצויות רחם הדומות לאלה שחשנו בסוף ההיריון: התכווצויות המלוות בכאב בבטן התחתונה, בגב או בשני האזורים יחד. תדירות ההתכווצויות, משכן ועוצמתן ילכו ויגברו. בשלב זה, ובעיקר אם זו הלידה הראשונה, התקדמות הפתיחה איטית. מומלץ לעבור שעות אלה בבית, בחברה מרגיעה של א/נשים קרובים. אפשר לנסות להקל על הכאב באמצעות אמבטיות או מקלחות, עיסויים ותנועה. אם אנו עייפות ומצליחות לנוח בין הצירים ואף לישון, כדאי שננצל זאת לאגירת הכוחות שנזדקק להם בהמשך. ייתכן שהלידה תתחיל אצלנו באופן מיידי, בצירים חזקים ותדירים מאוד (כל 5 דקות ואף פחות). אם זה המצב, סביר להניח שהלידה תתקדם בקצב מהיר יותר.

בשלב הפעיל עולה תדירות ההתכווצויות (התכווצויות מופיעות כל 3-5 דקות), הן מתארכות ונמשכות בין 45 שניות לדקה, והכאב הוא חזק כל כך עד שאינו מאפשר לנו לדבר או ללכת. הכאב יכול להתחיל בגב ולהתפשט לבטן, או להיות רק בבטן ואז נחוש את הרחם מתקשה מאוד בעת ציר. זה הזמן ללכת לבית החולים או למרכז הלידה. אם אנחנו גרות רחוק מהמקום שבו אנו רוצות ללדת, עלינו לקחת בחשבון את זמן שייקח לנו להגיע לשם.

קבלה ללידה

מתי לפנות לחדר הלידה?

נפנה לחדר הלידה אם מתרחש אחד המצבים האלה:

• • יש לנו צירים סדירים, שנמשכים 60-45 שניות ומופיעים כל 5 דקות או פחות
  • קיים חשד לירידת מים
  • קיים דימום טרי, כמו התחלת וסת
  • אנו חשות ירידה בתנועות העובר
  • לאחר חבלה (למשל: נפילה, תאונת דרכים, תקיפה)
  • כאשר אנו חשות כאבי ראש חזקים, כאבי בטן, טשטוש ראייה
  • כאשר הרופ/ה מפנה אותנו

אם אנחנו לא בטוחות אם עלינו לפנות לחדר לידה, נוכל להתקשר לחדר הלידה שבו אנו מתעתדות ללדת, נספר להם מה אנו חשות ונתייעץ איתם.

תהליך הקבלה

בכל חדר לידה קיים אזור המשמש כחדר מיון ליולדות. המיילדת שתקבל אותנו תציג את עצמה ותאמוד את מצבנו באמצעות מספר שאלות קצרות. אם יתברר שיש צורך בטיפול דחוף, צוות המיילדות יפעל במהירות הנדרשת: הכנסה ישירה לחדר הלידה אם יתברר שאנחנו או-טו-טו יולדות, שמיעת דופק העובר באופן מיידי, הכנסת עירוי, קריאה מיידית לרופא/ה במקרה של דימום רב וכדומה. אם סיבת ההגעה אינה מחייבת טיפול דחוף, נתבקש  למסור למיילדת את הניירות הרפואיים והטפסים שהבאנו איתנו, לתת בדיקת שתן (לחלבון ואצטון), ולהתמקם בכורסה, במיטה, או בחדר.

"סוף סוף זה הגיע. כאשר התחילו לי הצירים בבית עוד לא הבנתי שזה זה… נתתי לו לישון עוד קצת ורשמתי על דף מתי התחיל כל ציר. כשזה התגבר וראיתי שיש לי צירים כל 7 דקות הערתי אותו והתארגנתי. התיק היה מוכן, ויצאנו לקור החורפי שבחוץ, מבולבלים, נרגשים ודרוכים. הדרך עד חדר הלידה לקחה מספר דקות, כי כל ציר נעמדתי, נשענתי עליו ונשמתי…"

המיילדת תקבל מידע על שבוע ההיריון (על פי תאריך הווסת האחרון או בדיקות האולטרא-סאונד שערכנו), תעבור על הניירת ותשאל פרטים על ההיריון, על ההיסטוריה הגניקולוגית, המיילדותית והבריאותית. כמו כן, המיילדת תערוך בדיקות שגרתיות, כמו מדידת לחץ הדם, החום והדופק ובדיקות שתן. לאחר מישוש הבטן, כדי לאמוד את גודל הרחם, גודל העובר ותנוחתו ברחם, תחפש המיילדת את דופק העובר. לאחר מכן, היא תחבר את מכשיר המוניטור על ידי שתי רצועות המחזיקות את המתמרים במקום. מתמר אחד מדגים את דופק העובר והמתמר האחר אומד את עוצמת הצירים. המידע נרשם על פני נייר המוניטור. לרוב, נשכב מחוברות למוניטור במשך 30-20 דקות, אך משך זמן זה יכול להתארך מסיבות שונות. אם הגענו עקב צירים, נתבקש בשלב מסוים להתכונן לבדיקה נרתיקית, שבה יבדקו את מצב פתיחת צוואר הרחם, המחיקה, גובה ראש העובר ועוד. הבדיקה מתבצעת, בדרך כלל, על ידי המיילדת ולאחריה מתגבשת ההחלטה האם לקבל אותנו לחדר לידה, לתת לנו להסתובב כדי לדעת אם הלידה מתקדמת, או לשלוח אותנו הביתה. ההחלטה מתקבלת בשיתוף פעולה מלא עם רופא/ת חדר הלידה. סמכות השחרור הביתה (למשל, במקרה שבו אין פתיחה של צוואר הרחם והצירים חלשים ונסבלים) היא בידי הרופא/ה.

"המיילדת ביקשה ממני להוריד את התחתונים, לשים שני אגרופים מתחת לישבן (כדי להרים את האגן) ובנינוחות ועדינות בדקה מה המצב. הייתי במתח…האם יש תוצאות לשעתיים של צירים? כשהיא אמרה לי שהצוואר פתוח ל-4 ס"מ, מחוק ודק ודרישת שלום מהתינוק שלי, שכרגע נגעה בראשו, הייתי בעננים..."

ההחלטה אם לקבל אותנו לחדר לידה תלויה בעיקר בשלב הלידה שבו אנו נמצאות, אך גם בצירים שאת חוות וברצון שלנו. יש נשים שרוצות להמשיך ולהיות בתנועה ואילו נשים אחרות רוצות לקבל טיפול נגד כאבים באופן מיידי. אם יוחלט לקבל אותנו לחדר הלידה, יותקן לנו עירוי כדי לקחת מספר בדיקות, למשל ספירת דם וסוג דם, ולהבטיח וריד פתוח למקרה שבו יהיה צורך לתת לנו נוזלים ותרופות בהמשך הלידה. לרוב, בשלב זה אין הכרח לחבר נוזלים ואפשר לסגור את הווריד בפקק, דבר שיקל על התנועתיות שלנו.

"האמת, נורא פחדתי מהעירוי. פעם ראשונה שלי. אבל המיילדת הייתה רגועה ומרגיעה…דקירה קטנה והתחיל לי ציר. מה יותר גרוע? הכאב ביד או הכאב בבטן? אז פשוט נשמתי לאט ועמוק, ראיתי את הדם הזורם למבחנות הבדיקה, הבטתי במיילדת והרגשתי שאני בידיים טובות, טובות ממש…  "

יולדת המבקשת אמצעים לניקוי המעיים (פתילות, מיקרולט או חוקן) תקבל את מבוקשה אם המצב מאפשר זאת (כלומר, יש זמן עד הלידה). יולדות רבות חוות פעולת מעיים עם הופעת צירי הלידה ואינן רוצות בכך. יש גם יולדות הרוצות "לפנות את הדרך" כדי "שלא ייצא משהו בלידה". חשוב להדגיש כי יציאת צואה בלידה היא דבר טבעי, משני, ניתן לניקוי והתעלמות.

העברה לחדר הלידה

לאחר תהליך הקבלה ללידה נועבר לחדר הלידה. כמעט כל חדרי הלידה בארץ הם חדרים פרטיים, שבהם יימצאו רק היולדת, המלווים שהיא בחרה והצוות. צוות הרופאים והמיילדות עובד במשמרות, כך שאם הלידה קצרה ייתכן שהם לא יתחלפו במהלך הלידה. אולם, במקרים רבים, יולדות מטופלות במהלך הלידה על ידי מספר אנשי ונשות צוות. בשלב הפעיל של הלידה קצב פתיחת הצוואר מהיר יותר, אך ש

ונה מאשה לאשה. המיילדת המלווה אותנו תעקוב ותוודא שהתקדמות הלידה תקינה.

"כשהמיילדת אמרה לי שיש לי פתיחה של 9 ס"מ לא האמנתי, כי רק שעה קודם הייתה לי פתיחה של 6 ס"מ, שלקח כמעט יום שלם של צירים צפופים וכואבים עד שהגעתי אליה…הייתי כבר כל כך עייפה עד שהתחלתי לחשוב לבקש אפידורל, למרות שמאוד רציתי לידה טבעית מלכתחילה. כשקלטתי שהתקדמתי כל כך טוב, כאילו נוצקו לתוכי כוחות חדשים, החלטתי להמשיך בדרך הטבעית."

נשים מגיבות באופן שונה לכאב בלידה, וכל אשה בוחרת את דרכה להתמודד עם הכאב. ייתכן שנחליט להתמודד עם הכאב ללא אמצעים תרופתיים, או שנחליט מראש כי איננו רוצות לסבול כאב ונבקש הרדמה אפידורלית בשלב מוקדם של הלידה. נוכל גם לא להחליט מראש, ולבדוק עם עצמנו, בכל שלב, איך אנחנו רוצות להמשיך. הצוות שילווה אותנו יוכל לסייע לנו במתן המידע שנזדקק לו לצורך קבלת ההחלטות.

"עכשיו, לפני הלידה, ברור לי שהקשבה לכאב היא המפתח לכל העניין, אבל מצד שני זה הולך להיות כאב אימים, וזה מפחיד מאוד, ואני מפחדת שברגע האחרון אני אבהל ולא אצליח לנשום בכלל או נורא אתנגד, או בכלל אתחרט שאני יולדת והכול ייעצר או שיהיו כל מיני סיבוכים…"

גם כשאנו בשלב הפעיל של הלידה, רצוי שנמשיך לנוע אם אנחנו יכולות. בעקבות הבנת חשיבות התנועה בכל שלבי הלידה, יש חדרי לידה שבהם משתמשים לאלחוש אפידורלי בתרופות ובמינונים המאפשרים תנועה (בזהירות ובסיוע מלווה). בשלב זה נוכל לשבת על כדור, לשהות במקלחת או באמבטיה, לקבל עיסויים ולנוח בין הצירים.

בדרך כלל, שק מי השפיר ייפקע בשלב הפעיל של הלידה. אולם, יש גם לידות שבהם שק מי השפיר פוקע כבר בשלב הסמוי של הלידה, ואפילו מספר ימים לפני תחילת הלידה. במקרים מסוימים פקיעת השק נעשית באופן מלאכותי, על ידי המיילדת או הרופא/ה, כדי לקדם את הלידה. לאחר שפקע השק, מי השפיר ימשיכו לרדת עד סוף הלידה. מטבעם, מי השפיר צלולים. אם מי השפיר עכורים (מים מקונייאלים), הדבר עלול להעיד על כך שבזמן כלשהו היה העובר במצב של מצוקה, שגרמה לאינסטינקט הפרשת צואה (הצואה הראשונה נקראת מקוניום) וכתוצאה מכך – למי שפיר עכורים. במצב זה יוגבר המעקב אחר שלום העובר.

לקריאה נוספת, ראו הספר נשים לגופן, 2011. טל תמיר (עורכת). בן שמן: הוצאת מודן.