התארגנות לשינוי חברתי

המוטיבציה לשנות

בניגוד לתחושה הרווחת לפיה כי רק מי שנמצאת בעמדות כוח בפוליטיקה או בעולם העסקים יכולה להשפיע, כולנו – מבוגרות וצעירות, מקבוצות תרבות וממעמדות חברתיים שונים – יכולות להתארגן, כאזרחיות, כתושבות, כאמהות וכנשים, ולהביא לשינוי מהשטח.

הרצון שלנו לפעול לקידום שינוי חברתי נובע לרוב ממשהו שמשפיע עלינו באופן אישי. ההרגשה שאנחנו חייבות לעשות משהו בנוגע לבעיה גורמת לנו למצוא את עצמנו אל מול השאלה האם יש לנו הרצון, הכוח, היכולת והאחריות לעשות משהו כדי לשנות. היציאה לפעולה, ליצירת שינוי, באה לרוב כשאנחנו מבינות שאפשר וצריך לנסות להשפיע כדי לקדם משהו שחשוב לנו.

התארגנות לשינוי לא בהכרח דורשת מומחיות או גיוס של כסף רב. היא כן דורשת קבוצה מסורה של א/נשים המוכנים להשקיע זמן ואנרגיה בעבודה יחד למען מטרה משותפת. גם אשה אחת יכולה להביא לשינוי משמעותי. אפשר תמיד להתחיל בקטן: אקטיביזם יכול להיות כתיבת מכתב, שיחת טלפון או שליחת דואר אלקטרוני. מדהים עד כמה הצעדים הקטנים האלה יכולים להיות מעצימים.

"מדינה שלמה ידעה מהרגע הראשון מה אני עושה, רק שאני לא ידעתי – עד שהגעתי לירושלים…[1]

שלבי ההתארגנות

השלב הראשון בהתארגנות הוא זיהוי הבעיה או הסוגיה בה אנו רוצות לטפל. חשוב להגדיר את הסוגיה באופן כזה שיאפשר את פתרונה את צמצום ההיקף שלה, על ידי עבודה משותפת. ככל שהנושא יהיה ספציפי ומוגדר יותר, כן ייטב.

הצעד הבא הוא לחפש מסביב: האם הסוגיה הזאת כבר מטופלת על ידי ארגון או קבוצה כלשהם? האם התקיים סביב הנושא מאבק ציבורי בעבר? האם ניתן לחבור לגורמים אחרים הפועלים בנושא? האינטרנט הוא המקום הטוב ביותר להתחיל ממנו את הניסיון לענות על שאלות אלו.

רשימת אתרי אינטרנט של ארגונים הפועלים בנושאים הקשורים בבריאות האשה ובזכויות נשים [2]

במידה והמיפוי הראשוני מסמן שהנושא שאנחנו רוצות לקדם אינו מטופל על ידי גורמים אחרים, כדאי לחפש חומר מקצועי הקשור בסוגיה, כמו מומחים/יות ואנשי ונשות מקצוע שיכולים להיות רלוונטיים למאבק.

השלב השלישי הוא גיוס חברות ופעילות בדרך הכי פשוטה: פנייה לא/נשים וקריאה להצטרפות כפעילים/ות בהתארגנות. הפנייה יכולה להיעשות באמצעות שיחות אישיות, במפגש קבוצתי או חברתי, או בעזרת חלוקת חומרי הסברה במרכז השכונתי או באירוע ציבורי.

התכנסנו. עכשיו מה?

ברגע שקבוצה מתחילה להיפגש, זה הזמן להמשיך ולבדוק את הגדרת הסוגיה. תוך כדי בירור השאלות, כדאי לנו לנסות לחפש הזדמנויות ליצור ולחזק את הזהות המשותפת שלנו כקבוצה. כדאי לנצל את ההזדמנות לספר את הסיפורים האישיים שלנו, ובעיקר להקשיב זו לזו. תהליך זה ישמש אותנו לבניית רשת של תמיכה, הבנה משותפת וסולידאריות בתוך הקבוצה, וכן לניסוח  "הסיפור המשותף" – החזון והמטרות המשותפות שלנו – אשר יהוו בסיס להמשך הפעולה העתידית, ולגיוס שותפות ושותפים נוספים.

ומה בתוכנית?

מאבק ציבורי מאפשר לנו להפוך משבר להזדמנויות לשינוי. הוא מאפשר לעבור ממצב של חולשה וסבל למצב של כוח והשפעה. כדי לבנות כוח פוליטי וחברתי מבוסס, צריך להקדיש זמן לתכנון, לשיחות אישיות עם פעילים, לפיתוח מנהיגות, ולעבודת תשתית מרובה. תכנון המאבק יאפשר לנו לחשוב באופן מושכל על היקף וטווח העבודה, להחליט על אסטרטגיות לפעולה, ולבחון את המשאבים הקיימים באופן ריאלי לאור המשימות העומדות בפנינו.

עבודת התכנון צריכה לכלול גם בחינה של המחנה השני: מי הגורמים שעליהם יש להפעיל לחץ? מי יהיה אוהד לנושא ומי לא? איפה אנחנו צופות להיתקל בהתנגדות הכי קשה? חשוב לפקוח עיניים ולא להישאר מקובעות רק על ה"אויב" המוכר, אלא לחפש גם גורמים שאולי אין בידם הכוח להיענות לדרישות שלנו, אך יכולים להשפיע וללחוץ על מקבלי ההחלטות שכלפיהם מכוון המאבק.

לצד החשיבה על הפעולות כלפי חוץ, חשוב להקדיש גם זמן לחשיבה כלפי פנים, על דרך בניית והתנהלות הקבוצה: כיצד יתקבלו ההחלטות בקבוצה? מה יהיו העקרונות המנחים למבנה הקבוצה?

שיתוף החברות בתהליכי החשיבה וקבלת ההחלטות בהתארגנות הוא לא פחות חשוב מעצם גיוסן. עוצמת הפעולה גוברת ככל שמידת המחויבות גדלה, וזו גוברת ככל שהחברות חשות שייכוּת לארגון ובעלות יכולת השפעה על פעילותו.

עלינו להימנע מלחשוב בגדול מדי – מוטב להתחיל בקטן. ההצלחות הקטנות, בנות ההשגה, הן חשובות לעין ערוך, במיוחד בתחילת הדרך. מרגע שההתארגנות תתחיל להשיג תוצאות, יותר חברות ירצו להצטרף, שכן יראו שלפעילות יש השפעה. כך נצבור יותר מוניטין והכרה, ובעיקר, נחזק את תחושת המחויבות וההתלהבות שיסייעו בקידום הפעילות.

אלו כלים עומדים לרשותנו במאבק לשינוי חברתי?

יש מגוון רחב של דרכים שבאמצעותם ניתן לקדם את השינוי אליו אנו חותרות. בינהם פרסום דרך תקשורת, שימוש באינטרנט, לובי מול השלטון, ניטור (מוניטורינג) ומעקב אחר תקציבים והחלטות, ויצירת קשר עם אנשים בממשלה ובמוסדות הרלוונטיים.

תקשורת – לא יכולה לפתור בעיות מהותיות, אך היא יכולה לחשוף נושאים ולהעלותם על סדר היום הציבורי, להשפיע על דעת הקהל, לגייס תמיכה ציבורית, ולהפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות כדי שינקטו צעדים בכיוון המבוקש. לכן העבודה דרך התקשורת היא חלק חיוני ובלתי נפרד מכל מאבק לשינוי חברתי.

אינטרנט – לרשת שימושים שונים: פרסום, רישות, גיוס פעילים, גיוס משאבים, השפעה על מקבלי החלטות ועוד. לכן זוהי דרך פשוטה ומהירה לחבר אנשים בעלי תחומי עניין ואינטרסים משותפים. היא מאפשרת להתגבר על פערים גיאוגרפיים ולחבר בין פעילים המרוחקים פיזית זה מזה; ומאפשרת לאנשים לפרסם ולחלוק מידע, ולאחרים להגיע למידע הנחוץ להם, בקלות ובמהירות. שליחת מייל לרשימות תפוצה היא דרך קלה ומהירה להעברת מסר למעגלים רחבים של אנשים.

עבודת לובי – אחת הדרכים היעילות לשינוי היא עבודה ישירה מול מקבלי החלטות ברמה הארצית והמקומית: יצירת קשר – באופן אישי או דרך מכתב – עם מחוקקים ומעצבי מדיניות. מומלץ ליצור קשר עם חברי כנסת, עם חברי מועצות מקומיות, ועם מעצבי המדיניות של מוסדות שונים, ולשכנע אותם שהעמדה שלנו היא לטובת האינטרס שלהם. קשה להגיע אל האנשים העסוקים הללו, ולעתים צריך להתחיל לדבר קודם עם עוזר של חבר כנסת או עם סגן ראש העיר או עם מקורבים אחרים שיסייעו לנו לקדם את הנושא מול מקבל ההחלטות עצמו.

משאבים

ראיית "כסף זה דבר מלוכלך" מאפיינת בעיקר נשים, למרביתנו "לא נעים" לבקש, אך כסף הוא אחד המשאבים המרכזיים הדרושים ביצירת שינוי חברתי ואנחנו זקוקות לו על-מנת לקדם ולהוביל לפתרונות שאנו מאמינות בהם.

יש מספר ערוצים בהם אפשר להיעזר לגיוס המשאבים:

1. קרנות וגופים מממנים
2. גיוס כספים מהקהילה
3. פנייה לעסקים
4. פרויקטים מניבי הכנסה
5. פנייה לממסד

[1] "אני לא הבנתי שאני פותחת במאבק. אני רק רציתי ללכת להגיד לשר האוצר ביבי נתניהו: "זה מה שיש לי. אם אתה מצליח לסדר לי דיור, חינוך וכלכלה בסכום הזה אני חוזרת הבית". האמירה שלי הייתה אישית. לא התכוונתי לייצג את כל החד-הוריות. רק כשהגעתי לירושלים הבנתי שזה מה שמצפים ממני. פתאום התחילו לקרוא לי "ויקי קנפו". כל החיים שלי קראו לי רק "ויקי". התחלתי להבין שזה יותר גדול ממה שחשבתי בהתחלה – שאני מנהלת מאבק". (ויקי קנפו)[1]

[2] רשימת אתרי אינטרנט של ארגונים הפועלים במגוון רחב של נושאים הקשורים בבריאות האשה ובזכויות נשים

אתרים של ארגוני בריאות

אתרים של ארגוני נשים