שבץ מוחי

שבץ מוחי נגרם באותו אופן כמו התקף הלב, רק שבמקרה של שבץ העורקים הנחסמים הם אלה המובילים חמצן אל המוח. חסימת כלי הדם גורמת לאיסכמיה (חוסר בחמצן) מקומית,  באזור שאליו מגיע הדם מהעורק הפגוע. לעתים הפגיעה מלווה בדימום. שבץ, בניגוד להתקף לב, אינו גורם לכאב בדרך כלל, אלא לאובדן יכולות שונות שעליהן אחראי המוח. אירוע מוחי עלול לגרום לנכות חמורה, כך שחשוב שנדע מהם סימני האזהרה המעידים על שבץ. התסמינים מופיעים בפתאומיות, וכוללים חוסר תחושה או חולשה של הפנים, הזרוע או הרגל (בעיקר בצד אחד של הגוף); בלבול; דיבור עילג או קושי בהבנה; ראייה מטושטשת בעין אחת או בשתי העיניים; סחרחורת ו/או איבוד משקל או קואורדינציה; כאב ראש קשה ללא הסבר. במקרה של הופעת אחד או יותר מהתסמינים הללו, חשוב להתקשר מיד למספר חירום (101) ולא להישאר לבד. חשוב גם לבדוק את השעה שבה הופיעו התסמינים הראשונים ולפעול במהירות, מאחר שקיימת תרופה להמסת קרישי דם שיעילותה גבוהה אם נוטלים אותה עד שלוש שעות לאחר הופעת הסימפטומים. תרופה זו עשויה לצמצם את הנכות לטווח ארוך בסוג השכיח ביותר של אירוע מוחי.

אירוע איסכמי חולף (TIA), המכונה גם "מיני" אירוע מוחי, הוא גרסה חמורה פחות, הנמשכת רק כמה רגעים וחולפת. אירוע חולף נוצר מחסימה חולפת של כלי הדם, ולכן הוא מהווה תמרור אזהרה המנבא חסימה חוזרת. האירוע הבא עלול להיות משמעותי יותר ולכן אסור להתעלם מאירועים חולפים אלה. אם אנו מרגישות סחרחורת פתאומית או מאבדות  את שיווי המשקל, חשוב שנפנה מיד לרופא/ה.

מתוך סקר אירועים מוחיים לאומי 2007 של איגוד הנוירולוגים בישראל עולה כי מדי שנה (האיגוד הישראלי הנוירולוגי, 2007), לוקים בישראל 15,000 גברים ונשים באירוע מוחי; 45% מהמקרים מתרחשים אצל נשים, וזאת לעומת שכיחות של 27% התקפי לב אצל נשים מתוך כלל התקפי הלב; אירועים מוחיים בקרב נשים נוטים להיות חמורים יותר, ויותר נשים מגברים נפטרות או נותרות עם נכות קשה; התמותה כעבור 3 חודשים מהתרחשותו של אירוע מוחי היא 22% אצל נשים לעומת 14% אצל גברים; בסקר שנערך בשנת 1999 היו שיעורי התמותה משבץ מוחי בקרב נשים ערביות גבוהים ב-67.3% אחוזים מאשר בקרב נשים יהודיות; מחלות כלי דם במוח הן גורם המוות השלישי בקרב נשים. שיעורי התמותה מראים כי 43 נשים מתוך 100,000 מתות מבעיות הקשורות לכלי דם במוח, זאת לעומת 36 גברים מתוך 100,000.

 הימנעות מסיכונים והיערכות למקרי חירום

כדאי לשאול את הרופא/ה שלנו על הסיכונים הקרדיו-וסקולריים שבפניהם אנו ניצבות ועל דרכי המניעה האפשריות. חשוב שנקפיד על ביצוע בדיקות רפואיות שנתיות, כולל בדיקת לחץ דם. חשוב שנכיר עד כמה שאפשר את ההיסטוריה המשפחתית שלנו. אם אנו מטפלות בבן/ת משפחה הסובל/ת מ-CVD, קיים סיכוי כי אנו חשופות לפחות לחלק מגורמי הסיכון עקב דמיון בסגנון החיים, ועל כן נמצאות בסיכון.

לסובלות מ-CVD או מלחץ דם גבוה, מומלץ לדבר עם הרופא/ה או עם הרוקח/ת לפני נטילת תכשירים נוגדי גודש להצטננות. רוב התרופות ללא מרשם  לטיפול בהצטננות נוטים להעלות את לחץ הדם.

חשוב שנכיר את התסמינים של התקף לב ואירוע מוחי; כדאי גם לשתף את בני המשפחה וחברים בידע שנרכש, ידע שיכול לסייע לנו להציל את חיינו וחיי אחרים/ות; חשוב לגלות כיצד והיכן ניתן להשיג סיוע בשעת חירום; מומלץ ללמוד קורס החייאה בסיסית דרך מד"א או קופ"ח; כדאי לתכנן מה לעשות במקרה של חשד להתקף לב, שלנו או של מישהו קרוב; אם אנו, או הקרובים לנו, נוטלים תרופות לטיפול ב-CVD, כדאי לשמור על ההיסטוריה הרפואית ועל הטיפול התרופתי במקום נגיש, למקרה שנצטרך אותם.

התקף לב מלווה, לרוב, בהכחשה ו/או בפחד. לכן, אם אנו חושדות בבעיה כלשהי, רצוי שנפנה מיד לעזרה.

לקריאה נוספת על סימנים מוקדמים לשבץ אצל נשים באתר עמותת נאמן.