פוריות, תזונה  ואורח חיים – הקשר הלא מדובר / מיכל שונברון ודנה שפילמן

ירידה משמעותית בשיעורי הפריון מתרחשת בכל העולם. כ-15% מהזוגות בארה"ב ובבריטניה לא מצליחים להיכנס להיריון באופן ספונטני בתוך שנה של ניסיונות, 20% מהנשים סובלות מבעיות פריון (Grazi, 2005).

להוציא מגמות חברתיות, כלכליות ותרבותיות המשפיעות על הפריון, כגון: עלייה בגיל הכניסה להיריון, ירידה במספר הילדים, עלייה בשימוש באמצעי מניעה, עלייה בשיעורי גירושים וערכים חדשים של חיי רווקות – האם אפשר להסביר את הפגיעה בפריון על ידי גורמים הקשורים לסביבה או לאורח החיים?

קיימות שתי קבוצות של נשים הסובלות מבעיות פוריות, שלא בהכרח נכנסות לסטטיסטיקה:

1) מתבגרות ונשים המשתמשות בגלולות (או בזריקה הורמונלית) למטרות שונות פרט למניעת היריון, כגון: הסדרת המחזור, טיפול באקנה, טיפול בכאבי מחזור ומניעת וסת. ייתכן שאצל חלקן קיימת בעיית פוריות ראשונית הנסתרת מהעין.

2) נשים הסובלות מבעיות בריאות כרוניות: סוכרת, חרדה ודיכאון, קנדידה, מחלות מין ומחלות פסיכיאטריות הדורשות טיפול תרופתי. תרופות מסוימות משבשות את המחזוריות הטבעית וכתוצאה מכך גורמות לאי פריון שניוני (אי פריון לאחר היריון ספונטני בעבר).

גורמים סביבתיים

אנחנו חשופות לזיהומים סביבתיים בכל מקום, זיהום אוויר, עשן, מים, חומרי הדברה, כימיקלים, ועוד. רבים מהם פוגעים בבריאותנו ופוריותנו (דוח WHO, 1991). לדוגמה, נמצא כי חשיפה לעופרת, כספית ולחומרים כימיקלים מסיסים, קשורה להפרעות בפוריות בגברים ובנשים ולעליה בסיכון להפלות טבעיות, הפרעות נוירולוגיות בעובר ולידת ולד מת. מחקרים אפידמיולוגים מראים שחלק מחומרי ההדברה עלולים להשפיע על המהלך התקין של הביוץ וההיריון (Hollander, 1997; Greenlee, Arbuckle and Chyou, 2003; Windham et al., 2005).

אורח חיים

על מנת שגופנו יהיה מסוגל להתמודד עם ההיריון והלידה, חשוב שנשמור על איזון תזונתי.

איכות המזון הנצרך: איכות המזון שאנו צורכות הולכת ויורדת בשל שינויים החלים בתעשיית המזון בעולם, למשל, הוספת חומרים משמרים, מתחלבים, צבעי מאכל, חומרי טעם וריח, חימום והקפאה ועוד. רוב הנשים שסובלות משיבושי מחזור מרבות באכילת מזון מעובד, כלומר, פחמימות ריקות כמו קמח לבן ואורז לבן (Shannon, 2001; Singer, 2004).

קפאין: מחקרים רבים קושרים צריכת קפאין לירידה בפוריות ובסיכון מוגבר להפלה. צריכה גבוהה של קפאין לפני הפריה עלולה לגרום להפלה מוקדמת. שילוב של עישון וצריכת קפאין משפיע אף יותר על הירידה בפריון (Manor, 1996).

עישון: מחקרים רבים מחזקים את הטענה שעישון יכול להקטין את הסיכוי להיכנס להיריון ולשמור עליו. השערה נוספת שנבדקת במחקר הנה כי נשים שמעשנות מצליחות פחות בטיפולי פוריות (Domar, 2002; Sharpe and Franks, 2002). עישון יכול להשפיע לרעה על המיקרוסביבה של הביצית והזרע ולגרום נזק גם לעובר ברחם (Owen, 2005; Joesoef et al., 1993).

אלכוהול: עד העשור האחרון אלכוהול נתפס כמזיק לעובר אך לא כמשפיע לרעה על פוריות. מחקרים חדשים יותר מצאו שצריכת אלכוהול מופרזת עלולה לעכב הפריה בקרב נשים פוריות. ייתכן שהרופא/ה ימליצו לנו להימנע מצריכת אלכוהול במהלך טיפולי הפוריות, בעיקר כאשר בעיית הפוריות אינה מוסברת (Eggert, Theobald and Engfeldt, 2004; Domar, 2002).

פעילות גופנית: פעילות גופנית מאומצת מדי עלולה לגרום להפסקת הביוץ והווסת, אך פעילות גופנית מתונה חשובה לפוריות תקינה. נשים בעלות עודף משקל, שלא מבצעות כלל פעילות גופנית, עלולות להתקשות להיכנס להיריון. עם זאת, בקרב נשים מסוימות, ובמצבים של היריון בסיכון גבוה, ייתכן כי יומלץ להמנע גם מפעילות גופנית מתונה. (Domar, 2002).

מתח ודיכאון: למרות שהעולם הרפואי עדיין לא מכיר בקשר שבין מתח ודיכאון ובין פוריות, מספר מחקרים דווחו על קשר כזה. נמצא שדיכאון, ובעיקר מתח (סטרס) עלולים להשפיע על המערכת ההורמונלית. מתח ודיכאון גם מחלישים את המערכת החיסונית וכך לפגוע בסיכויים שלנו להכנס להיריון (Domar, 2002).

הפרעות שינה: בלוטת האצטרובל, הנמצאת במוח, אחראית לוויסות ולאיזון מערכות השינה והתיאבון דרך הפרשת מלטונין (הורמון המופרש בעיקר בלילה). קיימות טענות כי שינה ללא חושך טבעי מוחלט עלולה לשבש את מנגנון הביוץ והפוריות אצל נשים (Kippley & Kippley, 2003; Singer, 2004).

תרופות: כיום, אנו צורכות יותר ויותר תרופות, שחלקן משפיעות על פוריותנו. רצוי לבדוק את השפעות התרופות שאנו נוטלות על חיינו באופן כללי ועל טיפולי הפוריות בפרט.

גלולות למניעת היריון: נשים רבות משתמשות בגלולות לאורך זמן, בין אם למניעת היריון ובין אם כטיפול בבעיות הורמונליות שונות (הסדרת המחזור, אקנה, גידולים ברחם). אולם שימוש ממושך בגלולות נמצא כקשור בדילדול מאגרי הוויטמינים בגוף (Shannon, 2001). לכן, לנשים הנוטלות גלולות לאורך זמן מומלץ לבצע בדיקות דם תקופתיות לבירור מצבן התזונתי. במידת הצורך יש ליטול מולטי ויטמינים ו/או תוספי מזון, תחת פיקוח רפואי.

מחלות המועברות במגע מיני: מחלות המועברות במגע מיני (למשל, כלמידיה, זיבה, עגבת, וירוס הפפילומה, איידס) עלולות לפגוע בפוריות בקרב נשים וגברים. כך, לדוגמא, אחד הגורמים לאי-פוריות אצל נשים היא פגיעה בחצוצרות, שעלולה להיגרם מדלקת באגן שמקורה במחלת מין (Silva, 1999). הדרך המומלצת והיחידה, העשויה למנוע הידבקות במחלות מין בנערות ונשים פעילות מינית, היא שימוש קבוע בקונדום.

תת-משקל: אחוז המתבגרות והנשים עם הפרעות אכילה הולך ועולה. הפרעות אלה גורמות לבעיות פוריות, כגון הפרעה בביוץ ובאיזון ההורמונים, המתבטאות, בין היתר, בהפסקת המחזור החודשי. בגיל ההתבגרות, עלייה מתונה ברקמת השומן לקראת דימום הווסת הראשון, חיונית לתפקוד הורמונלי תקין ולפוריות בהמשך החיים (Bates, 1985). נשים עם הסטוריה של אנורקסיה עוברות יותר הפלות. כמו כן, נשים הרות הסובלות מהפרעות אכילה, סובלות יותר מאנמיה, בחילות בוקר, בעיות של עלייה במשקל ובעיות של התפתחות העובר (Silva, 1999).

חומצות שומן חיוניות: שומנים מסוימים נדרשים לגופנו ועלינו לקבל אותם דרך המזון. חומצות השומן נחוצות בתהליך סינטזת הורמוני המין בשחלות והורמונים בבלוטות אחרות בגוף. בנוסף, לרקמה השומנית בגופנו חשיבות בהפרשת לפטין, חלבון בעל מאפיינים הורמונליים, המשפיע על מחזוריות תקינה ופוריות. במצבי תת-משקל או עודף משקל, יש הפרעה בהפרשת הלפטין, והפוריות עלולה להיות מושפעת מכך באופן עקיף (Quinton et al., 1999).

עודף משקל: עודף משקל עלול לגרום להפסקת הביוץ ולהפרעות בווסת, שיגרמו לבעיות פוריות ולשיעור גבוה יותר של הפלות. הריונות של נשים עם עודף משקל מעלים את הסיכון ללחץ דם גבוה, סוכרת, משקל לידה גבוה, ניתוחים קיסריים ותחלואה ותמותה של תינוקות (Doherty, 2006; Quinton et al., 1999). חלוקת השומן בגוף משפיעה על הפוריות יותר מאשר ההשמנה עצמה. למשל, ריכוז השומן בבטן מסוכן יותר מריכוזי שומן במקומות אחרים בגוף (Zaadstra et al., 1993; Norman ans Clark, 1998). שמירה על דיאטה נכונה וביצוע פעילות גופנית מתונה עשויה לתרום לשיפור המאזן ההורמונלי והפוריות בקרב חלקנו, בעלות עודף המשקל (Pasquali, 1989).

תפקיד הויטמינים והמינרלים

הקשר בין ויטמינים והורמונים: הורמונים הם חומרים כימיים המופרשים לדם מבלוטות שונות בגוף לאזורים שונים בגוף, הנקראים "אברי מטרה". פוריות תקינה דורשת הפרשה ותזמון נכון של הורמונים שונים שמשפיעים באופן ישיר או עקיף על תהליך הביוץ. יש קשר הדוק בין תפקוד הבלוטות והפרשת הורמוני המין ובין אספקת ויטמינים ומינרלים לגוף. כשקיים חוסר או חוסר איזון קיצוני בוויטמינים ומינרלים, משתבשת המחזוריות ההורמונלית בגוף ועמה הפוריות. מכיוון שהגוף אינו יכול לייצר בעצמו את כל הוויטמינים והמינרלים הנחוצים לו, חשוב מאוד לקבלם דרך המזון (Balch & Balch, 2000; Shannon, 2001; Singer, 2004).

תת-פעילות של בלוטת התריס: בלוטת התריס אחראית לוויסות וקצב חילוף החומרים בגופנו. כ-30% מהנשים שהתקשו להרות וסבלו מתת-פעילות של בלוטת התריס, הצליחו להרות לאחר טיפול בהורמון בלוטת התריס (TSH). אחד הסימפטומים בנשים עם תת-פעילות של בלוטת התריס הוא דימומים כבדים בזמן הווסת ומחזורים קצרים. בנוסף, לנשים עם תת-פעילות שנכנסות להיריון, יש סיכון מוגבר להפלה טבעית, לידה מוקדמת ולידת ולד מת (Singer, 2004; Murray and Pizzorno, 1998).

מחזוריות בריאה

כולנו רוצות להאמין שבריאותנו טובה, שמערכת החיסון שלנו חזקה ושהמערכת ההורמונלית שלנו מתפקדת ומאוזנת. עם זאת, העובדה שיש לנו דימום וסת מדי חודש אינה בהכרח עדות לכך שמה שקורה בגופנו בין וסת לווסת הוא תקין. מספר הנשים והמתבגרות הנוטלות גלולות למניעת היריון לצורך הסדרת המחזור באופן מלאכותי הולך ועולה. עובדה זו מקשה על הבנת המחזוריות הטבעית של גופנו ולעתים משבשת את המחזוריות הזו. מצבים של אי-סדירות המחזור וחוסר וסת הם דרכו של גופנו לאותת לנו שמשהו לא מאוזן או לא תקין. תופעות אלה מזמינות אותנו לשים לב לגופנו ולהתייחס אליו ומעניקות לנו הזדמנות ללמוד, לתקן ולאזן מחדש את בריאותנו.

לקריאה נוספת, ראו הספר נשים לגופן, 2011. טל תמיר (עורכת). בן שמן: הוצאת מודן.