סיכום נקודות מרכזיות מכינוס האגודה לגיל המעבר אוגוסט 2021.
כתבה את רשמיה ועיקרי הדברים – דלית ויינשטוק, מתנדבת בעמותת נשים לגופן, פעילה בפיתוח והפעלה של פרויקטים הקשורים לנשים בגיל המעבר.
התחושה הכללית היא שמעבר להורמונים, טיפולים כאלו ואחרים, דימומים ושאר עניינים וגינליים משמח היה לראות את ההתייחסות הביופסיכוסוציאלית לגבי נשים בשלב הזה בחיים ולא רק התייחסות לצד הרפואי.
נשאלה שאלה חשובה – מדוע נשים לא מגיעות לרופאים ולא מטפלות בתסמיני הגיל?
מסתבר שהבעיה דו כיוונית –
נשים – חושבות שגיל המעבר זו תק שצריך לגשר עליה עד שתעבור ולכן משלימות עם הסבל ולא פונות לטיפול.
בנוסף, יש נשים שמרגישות שהרופאים לא לוקחים אותן ברצינות כשהן כבר כן מתלוננות על תסמינים, הן מרגישות מאוכזבות מהממסד הרפואי ולכן לא פונות שוב.
רופאים – בקושי נחשפים לנושא גיל המעבר במהלך ההתמחות שלהם ולכן לא מספיק בקיאים ואין להם את הידע הנדרש כדי לעזור לנשים שפונות אליהן.
המלצה – כדי לגשר על הבעיה המליצו לרופאים להיות יותר פרואקטיביים בשלב הזה, גם ללכת להכשרות ולרכוש את הידע הנדרש וגם לפתח שיח פתוח עם האשה, לשאול שאלות, לשלוח לבדיקות, לתת לה את המידע הרלוונטי ולהציע לה את מגוון הטיפולים הקיימים היום ולא לחכות שהיא תבוא ותתלונן.
אחריותו של הרופא לברר עם האשה את מצבה, אחריותה של האשה לשתף אותו, זו אחריות משותפת כדי לקדם את המודעות והשיח בנושא וכדי שנשים תקבלנה מענה ראוי ומקצועי.
נושא נוסף שעלה בכנס הוא השפעת גיל המעבר על תפקוד האשה במקום העבודה.
נשים בגיל הזה נמצאות לפעמים בשיא הקריירה שלהן, הן מתמודדות עם הרבה סטרס בגלל מעמדן בתהליכי קבלת החלטות חשובות, הצורך שלהן לעמוד ביעדים, הן נדרשות לביצועים גבוהים ולתפקוד מקסימלי דווקא בתקופה בה חלקן ישנות פחות טוב, עייפות, סובלות מגלי חום, מצבי רוח וחרדות.
נשים חוששות להודות שקשה להן לתפקד (ירידה בזכרון, בחדות, בהתמודדות עם מצבי סטרס ועוד). הן חוששות מהסטיגמה שתיווצר בשוק העבודה שלא כדאי להעסיק נשים במנופאוזה כי הן מתפקדות פחות טוב.
כ 70% מהנשים חוות תסמינים, ברמה זו או אחרת, אך השוני בין הנשים הוא מידת האדפטציה שלהן למצב החדש.
יש להתייחס למישור התעסוקתי של האשה כמושפע מהשלכות הגיל,
אחריות הרופא לברר כחלק מתהליך האנמנזה איך האשה מתפקדת במקום העבודה שלה, האם היא חווה קשיים על רקע התסמינים ואם כן להציע לה טיפול (הורמונלי או לא הורמונלי), כדי לעזור לה לתפקד טוב יותר בזירות השונות בחייה.
******
2 נושאים מעניינים וחשובים – טיפולים לא הורמונליים להקלת תסמיני גיל המעבר ובנוסף בריאות הנרתיק ויובש וגינלי.
על בריאות הנרתיק ויובש וגינלי
**************************
למעלה מ 75% מהנשים בגיל המעבר סובלות מיובש נרתיקי, מדלקות, גירודים וירידה בחשק המיני.
טיפול הורמונלי סיסטמי לא תמיד עוזר לנרתיק ולמערכת השתן.
כ 40% מהנשים שלוקחות טיפול הורמונלי חליפי HRT סיסטמי יסבלו מיובש נרתיקי תוך 3 שנים מהפסקת המחזור. טיפול הורמונלי מקומי לנרתיק המבוסס על אסטרוגן משפר לאין ערוך את רקמת הנרתיק, את הסיכוך, ועוזר גם למערכת השתן.
האם אסטרוגן הניתן בטיפול נרתיקי נספג למחזור הדם? על פי הנאמר לא נספג למחזור הדם (ואם כן בכמויות מזעריות) ולכן מומלץ לכל אשה שסובלת מיובש נרתיקי לטפל בו.
בניגוד לטיפול הורמונלי חליפי אותו מומלץ להתחיל בסמוך להפסקת המחזור ובחלון הזדמנויות של עד 5-10 שנים מהפסקת המחזור, טיפול הורמונלי לנרתיק ניתן להתחיל בכל גיל וניתן להשתמש בו לשנים רבות.
חלק מתכשירי האסטרוגן לנרתיק נמכרים בבימ ללא מרשם רופא.
למי שלא רוצה להשתמש בתכשירים המבוססים על הורמונים יש מגוון מוצרים בשוק לטיפול ביובש וגינלי : חומרי סיכוך על בסיס מים או סיליקון ותכשירים לא הורמונליים שבאופן פעולתם נצמדים לדפנות הנרתיק וגורמים להגברת הלחלוחית.
לאחרונה נכנס מוצר הורמונלי חדש לשוק, פתילות וגינליות המתפרקות בנרתיק לאסטרוגן וטסטוסטרון (=הורמון מין זכרי המצוי גם אצל נשים אך ברמות נמוכות ואחראי בין היתר על החשק המיני).
התכשיר במרשם רופא בלבד אמור לטפל גם ביובש הוגינלי וגם בנושא החשק המיני לנשים שמרגישות ירידה בחשק. האם זה עובד? על פי המחקרים כן, אך עד שלא מנסים לא יודעים.
טיפולים לא הורמונליים לגיל המעבר
***************************
נשים שאינן מעוניינות או אינן יכולות ליטול הורמונים מבקשות לדעת אלו טיפולים לא הורמונליים קיימים להקלה על תסמיני גיל המעבר.
על פי הנאמר בכנס הטיפולים נחלקים לכמה סוגים:
טיפולים משלימים – דיקור, רפלקסולוגיה, יוגה, וטיפול קוגנטיבי התנהגותי CBT
צמחי מרפא המבוססים על פיטואסטרוגניים (אסטרוגן ממקור צמחי) כגון : שיח אברהם, קוהוש שחור ועוד מגוון צמחים הנמכרים או כל אחד בפני עצמו או כחלק מפורמולה המשלבת מספר צמחים.
תרופות מרשם לא הורמונליות :
תרופת מרשם סימידונה המבוססת על הצמח קוהוש שחור בריכוז גבוה יותר מהתכשירים הנמכרים בחנויות טבע.
תרופות לא הורמונליות ממשפחת SSRI ו SNRI לטיפול בדיכאון וחרדה מקלות גם על גלי חום ומטפלות בתסמינים נפשיים של גיל המעבר : דיכאון, מצבי רוח, חרדות וקשיי שינה . יש לקחת בחשבון שאינן מונעות תופעות נוספות המושפעות מירידה באסטרוגן כגון: הידלדלות עצם ומחלות קרדיו ואסקולריות ויש להן לעיתים תופעות לוואי כמו השמנה וירידה בחשק המיני.
תרופת מרשם קלונידין המיועדת לטיפול ביתר לחץ דם ובמיגרנות ונמצאה יעילה גם בהקלה על גלי חום, הסמקה כתוצאה מגלי החום ותופעות וסקולריות של גיל המעבר, אך גם לה יש תופעות לוואי כמו לכל תרופה.
לכל אשה יש את הסיפור שלה, הרקע הרפואי, הסיפור המשפחתי והאמונות שלה. קיימים היום מגוון של טיפולים, גם לא הורמונליים, כאשר לכל טיפול יש יתרונות וחסרונות ולכל אשה יש להתאים את החליפה שמתאימה לה.
*******
מה מומלץ לנשים שלקחו טיפול הורמונלי במשך תקופה ומעוניינות להפסיק ?
עושה רושם שרצוי לרדת באופן הדרגתי במינון הטיפול ההורמונלי בכדי למנוע חזרה של התסמינים באופן מיידי.
למרות שבמחקרים לא נצפתה יעילות סטטיסטית, הרופאים ממליצים לבצע את הירידה במינון לאורך זמן.
אין דרך לדעת האם התסמינים שמופיעים בהפסקת הטיפול ההורמונלי ימשכו זמן רב או זמן קצר.
נמצא כי כשמבצעים ירידה הדרגתית במינון התסמינים שחזרו, אם חזרו, היו פחותים בעוצמתם ותדירותם בהשוואה לתקופה של לפני התחלת הטיפול.
נשים שהתלוננו יותר על תסמינים לפני הטיפול סבלו יותר מחזרת התסמינים לאחר הפסקת הטיפול.
כשמורידים את המינון בצורה הדרגתית יש יתרון לטיפול בג'ל או מדבקות בהם אפשר לשלוט על המינון בהשוואה לכדורים אותם ניתן לחלק רק לחצי כמות.
כשההפסקה נעשית בהדרגה יש אפשרות לעקוב אחר ההרגשה של האישה לאורך זמן. במידה והתסמינים חוזרים כשהיא עדיין על מינון נמוך (עדיין לא הפסיקה לחלוטין) יש אפשרות להציע לה לחזור למינון הרגיל או להציע טיפולים חליפיים כמו תרופות לא הורמונליות וטיפולים משלימים.
עדיף להפסיק טיפול הורמונלי בחורף, הפסקה בקיץ לא תיתן מידע מדוייק לגבי הופעת גלי החום, לא נדע האם הם נובעים בגלל מזג האוויר או בגלל הפחתת המינון, אם יש גלי חום בחורף הם יקושרו לירידה במינון האסטרוגן ולא לטמפ' הגבוהות בחוץ.
במידה ומחליטים להפסיק טיפול הורמונלי מומלץ לעשות זאת בצורה מבוקרת ובליווי רפואי.
