ב- 1990, 17 שנים אחרי פרסום רב המכר "Our Bodies, Ourselves", פנתה קבוצת רופאות ופוליטיקאיות למכון הלאומי לבריאות בארה"ב, על מנת לבחון עד כמה המחקר הרפואי עסק בסוגיות הנוגעות לבריאות האישה. הבירור העלה כי שאלות מחקריות הנוגעות לבריאות האשה, הוזנחו, וכי לא אחת בקבוצות המחקר נכללו באופן שיטתי גברים בלבד.
התגובה התקשורתית החריפה לממצאים אלה, הביאה להקמתו של האגף הממשלתי לבריאות האשה, ולהנחיות מחייבות להכללת נשים במחקרים קליניים. כתוצאה מהתפתחויות אלה, יצא לדרך ב 1992 המחקר הנרחב The Women's Health Initiative.
מפנה תודעתי זה לא פסח על ועדת הבריאות של שדולת הנשים בישראל, שיזמה את פרסומו של ספר הנתונים הראשון על בריאות האישה (יפרח, 2000). בעשור הבא התקיימו ישיבות רבות בנושאי בריאות בוועדה לקידום מעמד האשה בכנסת. כמו כן הוקמו "האגודה לקידום בריאות נשים בישראל" ומודלים שונים של מרכזים לבריאות האשה. הכנס הישראלי – אמריקאי הראשון לבריאות נשים התקיים בירושלים ונבנו תכניות ללימודי המשך לרופאי משפחה. בשנת 2000 נוסדה המועצה הלאומית לבריאות האשה של משרד הבריאות אחרי שנים של מאמצים מצד ארגוני נשים. ב-2009 נוסדה 'החברה הישראלית לרפואה מגדרית' וכיום נעשים מאמצים להקים תת-התמחות בבריאות האישה בתחום רפואת המשפחה.
כתוצאה מההשקעה הרבה בעשורים האחרונים בסגירת הפער המגדרי במחקר, התחזקה ההכרה בקרב רופאים/ות ובקרב קהל הנשים עצמן, עד כמה משמעותי המחסור המדעי בנושאי בריאות האישה. כיום ברור כי תחום זה כולל הרבה מעבר למיילדות וגינקולוגיה, ומצריך ידע נרחב יותר.
מהי בריאות האישה ומדוע חשוב לבחון את ההבדלים בין המינים?
בריאות האשה ע"פ הגדרת רופאי הקולג' האמריקאי היא תחום מעוצב על ידי מין ומגדר שמתמקד באשה כולה על ההקשרים המגוונים של חייה. הבדלי "מין" מתייחסים לפערים ביולוגיים ופיזיולוגיים בין גברים ונשים בעוד שהבדלים "מגדריים" מתייחסים לפערים הנובעים מהבניות חברתיות. לדוגמה, ציפיות החברה מגברים ומנשים וציפיותיהם/הן מעצמם/ן (Hoffman, 1997).
ניתן לטעון כי שירותי בריאות אידיאליים יהיו אלו הלוקחים בחשבון הבדלים מיניים ומגדרים שייטיבו עם נשים וגברים כאחד ויהיו רגישים להבדלים תרבותיים, כמו גם מותאמים לסגנון חיים, לסיכונים ולמחלות ייחודיים של קבוצות אתניות ודתיות שונות.
להלן כמה הבדלים המדגישים את חשיבות ההתייחסות הנפרדת לבריאות האשה:
בריאות מערכת הפריון – לאורך חייהן, נשים נעזרות בשירותי הבריאות לעתים קרובות יותר מגברים, גם כאשר הן בריאות. תסמונת קדם-וסתית וכאבי מחזור, חוסר איזון הורמונאלי שכיח כגון תסמונת השחלות פוליציסטיות, התאמת אמצעי מניעה, הריון, לידה, הנקה וגיל המעבר הם אבני דרך בחייהן של נשים רבות ודורשים טיפול של רופאים/ות בעלי ידע ורגישות לצרכיהן. גם תוצאות מאוחרות נפוצות של לידה כגון בריחת שתן, חולשת רצפת האגן והחלטות הקשורות לטיפול הורמונאלי מצריכות לא אחת, התייעצות עם אנשי מקצוע.
טיפול מונע וגילוי מוקדם – בדיקות סקר רבות מומלצות לנשים לצורך גילוי מוקדם של מחלות כגון סרטן השד, סרטן צוואר הרחם, אוסטיאופורוזיס ועוד. לשם מתן יעוץ הולם דרושה הכרת ההנחיות הקליניות המקובלות לגילוי מוקדם וכן מודעות לחסמים שבהם נשים עלולות להיתקל עם ביצוע הבדיקות המומלצות. ייעוץ נכון לנשים שנועד להפחית סיכונים ושיעורי תחלואה, מחייב רגישות מגדרית.
הבדלים ביולוגיים– מוטציות גנטיות מסוימות משפיעות על נשים יותר מגברים. לדוגמה, נשים הנושאות את המוטציות BRCA1 או BRCA2 נמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד ובסרטן השחלות, בעוד שתוחלת החיים של גברים נשאים, אינה מושפעת בד"כ.
עורקים צרים יותר בקרב נשים, מגדילים את הסיכון לסיבוכים ניתוחיים ומצריכים שימוש בכלים אחרים. הבדלים בפירוק המטבולי של תרופות בקרב נשים, ודרך תגובתן להרדמה מחייבים לעיתים התאמה במינון. זאת ועוד, הבדלים בדרכי ההתפתחות של מחלות כגון סוכרת מצריכים התערבות קפדנית יותר בקרב נשים סכרתיות.
הבדלים חברתיים-תרבותיים– יותר נשים מגברים סובלות מבעיות חברתיות (כגון: עוני, אפליה בשכר, אלימות במשפחה והתעללות מינית) המשפיעות על בריאותן: יותר נשים הן חד-הוריות, קשישות הגרות בגפן, או בעלות מוגבלויות. נשים סובלות יותר מהדרישות המקבילות של קריירה ומשפחה; נשים הן המטפלות העיקריות בילדים בעלי מוגבלות או בבני זוג החולים במחלות כרוניות, וכן בהורים מזדקנים. נשים חשופות יותר ללחצים תרבותיים הנוגעים למשקל ולמראה חיצוני ונוטות יותר לפתח הפרעות אכילה. הבנת השפעתם של גורמים חברתיים אלה על בריאותן של נשים חיונית על מנת לספק להן טיפול ראוי ורגיש.
אינטראקציות עם מערכת הבריאות– נשים, יותר מגברים, חוות גישה פטרנליסטית וזלזול בתסמינים ובחששות הרפואיים שלהן. כך למשל התפרסמו מחקרים רבים בנושא אבחנה שגויה ועיכובים בטיפול של נשים שלוקות בהתקפי לב. מצד שני, נפוצה גם המדיקליזציה של אירועי מעגל החיים של נשים, כגון התייחסות לגיל המעבר כמחלה או התערבות מופרזת בכל הנוגע לפריון.
אינטרסים של השוק– מוסדות, רופאים/ות וחברות תרופות הם בעלי אינטרסים כלכליים העלולים להיות מנוגדים לצרכיהן של נשים. נשים עלולות להיות כפופות לבדיקות מיותרות שתועלתן אינה מוכחת כגון בדיקות אולטרסאונד מרובות בהריון. כמו כן, ההחזר הכספי עבור ניתוח גבוה בהרבה מזה של ביקור רופא/ה שגרתי ועל כן קיים חשש להפנייה מהירה מידי לניתוחים. באשר לתרופות המיועדות למניעת מחלות, חשוב מאד להיות ערות לשיקולי סיכון תועלת. זאת לאור העובדה שחברות תרופות עלולות להגזים באשר ליתרונותיהן ולהמעיט בערך סיכוניהן, משיקולים כלליים להגדיל את המכירות לאוכלוסיית נשים בריאות.
טיפול מפוצל –על מנת להשלים את הבדיקות השגרתיות, נשים נאלצות לבקר מספר רופאים. כך רופא/ת המשפחה בודק/ת את לחץ הדם ורמת הכולסטרול, הגניקולוג/ית דואג/ת לאמצעי המניעה ולבדיקת משטח PAP, כירורג/ית מבצעים בדיקות שד. נשים רבות מזניחות "תחנה" אחת או שתיים בשל מגבלות הזמן ולעתים קרובות התקשורת בין הרופאים/ות לקויה. החלטות טיפוליות כגון שימוש באמצעי מניעה או מתן טיפול הורמונאלי צריכות להתקבל תוך התחשבות בתמונה הכוללת של מצב הבריאות של האשה וכן בצרכיה והעדפותיה.
בהתחשב בכל האמור לעיל, ברור שמדיניות הבריאות, המחקר, החינוך והשירותים המקצועיים צריכים להתייחס לנשים דרך "עדשה מגדרית", על מנת לתת מענה של ממש לשיעורי התחלואה והתמותה בקרב נשים. חשוב ביותר להעלות את מודעותן של נשים לצרכנות מושכלת של שירותי הבריאות, כמו גם לעודד אותן לשאול, להתייעץ לחפש חוות דעת ומקורות נוספים. בעידן הנוכחי של האינטנט, נשים יכולות למצוא בעצמן מידע ולהיות שותפות מלאות בקבלת ההחלטות הנוגעות לבריאותן. לאור העובדה שנשים לרוב מתפקדות כ"שַרות הבריאות" במשפחותיהן, העצמתן בידע ובביטחון להטיל ספק בפרדיגמות השולטות יועילו גם לבני משפחותיהן ולקהילה הרחבה.
ד"ר דיאנה פלשר, מומחית לרפואה פנימית, מנהלת רפואית ב'בשבילך', מרכז לבריאות האישה.
לקריאה נוספת הספר נשים לגופן, 2011 בהוצאת מודן.
