בהרצאה במסגרת TED השחקנית מדברת על שלושים השנים שנוספו לתוחלת החיים ואשר מהווים פאזה שלמה חדשה. היא מתייחסת לאריכות הימים במושגים של מהפכה, רפואית וחברתית. פונדה טוענת שהציבור, התרבות והממסד הרפואי לא הפנימו עדיין שמדובר בתוספת משמעותית לתוחלת החיים, אשר רבים מגיעים אליה כאשר הם עדיין בשיא כוחם ועדיין יכולים לתרום הרבה מאד, לעצמם ולחברה.
ההתייחסות לתקופה זו בגישה פתולוגית המדגישה את תחלואי הגוף והנפש היא מוטעת לתפיסתה. זו דווקא תקופה, טוענת פונדה, שיכולה להסב אושר לרבים ונקודת פתיחה למערכה שלמה נוספת של חיים מלאים, מאחר שרבים ורבות מאיתנו מוצאים עצמם בתקופה זו שלווים ושלמים יותר, ויכולים לתעל את נסיונם ואת מרצם לתועלת החברה.