נשים ונערות חוות את הווסת מבחינה פיזית ורגשית בדרכים רבות ומגוונות. יש המתייחסות אליה כאל סוד שיש להסתירו, חלקנו רואות בווסת חוויה נשית מעצבת ואף מעצימה, אחרות חוות אותה כמטרד או מתעלמות ממנה כליל. הפוריות הנשית משמשת כתעודת הכניסה השבטית היסודית ביותר שמתבקשות נשים להציג עם התבגרותן, והיא חלק מרכזי בעיצוב זהותנו. מרבית הבנות מקבלות וסת בפעם הראשונה בין הגילאים 9-15 הגוף של כל אחת מאיתנו הוא שונה, וישנם גורמים תורשתיים, תזונתיים ואחרים משפיעים על גיל מועד קבלת הוסת הראשונה.
מהו ההבדל בין המחזור החודשי והווסת? מרביתנו נוהגות להשתמש במילה מחזור כדי לתאר שתי תופעות שונות, שאחת מהן – המחזור, מכילה את השנייה – הווסת. המילה מחזור מתארת את המחזור החודשי, אשר במהלכו מתרחשת גם הווסת שהיא ימי הדימום (המהווים חלק מן המחזור החודשי) כמו כן במהלך המחזור מתרחש הביוץ.
תהליך ההתבגרות לא מסתיים לאחר הופעת הווסת: בין קבלת הווסת בפעם הראשונה ועד לפעם הבאה יכולים לעבור חודשים ולוקח זמן עד שהווסת הופכת לסדירה. במהלך השנתיים הראשונות לקבלת הווסת, יהיו חודשים בהם לא יתרחש ביוץ ולא תהיה וסת. נערות רבות מדווחות בתקופה זו על סחרחורות וכאבי ראש, הנקשרים כפי הנראה לתהליכים המסיביים שעובר הגוף ועל שטף ההורמונים. במקביל ממשיכה גדילה והתפתחות של החזה וממשיך עיבוי של השיעור בערווה ובבית השחי. הגדילה לגובה מואטת לאחר הופעת הווסת וממשיכה בקצב מתון יותר. בערך בסביבות גיל 16 מסתיים תהליך ההתבגרות הגופנית, אך מבחינה נפשית וחברתית נמשך תהליך המעבר מילדות לבגרות. לעתים אנחנו נראות כנשים בוגרות כשבפנים אנחנו מרגישות שאנחנו עדיין ילדות.
גם לאחר שהווסת הופכת סדירה, מחזורי הווסת שונים. אצל רוב הנשים אורך המחזור נע בין 25 ל-35 ימים. לחלקנו מחזורים סדירים (דימום הווסת מופיע כל מספר ימים קבוע), בעוד שאצל אחרות המחזורים קצרים או ארוכים. מספר ימי הדימום משתנה והממוצע הוא ארבעה עד שישה ימים. הזרימה נפסקת ומתחילה, אף על פי שלא תמיד זה גלוי לעין. הפרשה רגילה בתקופת הווסת היא ארבע עד שש כפות (רבע כוס), או 50–90 גרם. רבות מופתעות לגלות עובדה זו, משום שלמרביתנו זה נראה הרבה יותר.
קבלת הווסת מעידה על תהליכים בריאים שקורים בגוף ועל בריאות טובה באופן כללי. כדאי להשתדל ולשמור על אורח חיים המשלב תזונה בריאה בשילוב עם פעילות גופנית מסודרת ולא מופרזת. הגוף רגיש מאוד לשינוי קיצוני בתזונה – כמו דיאטה קיצונית, או אימוני ספורט מאד אינטנסיביים – והם יכולים לגרום לשיבושים בסדירות הווסת, ואף להפסקתה. במצבים שבהם הווסת הלא-סדירה מלווה בדימומים ממושכים, באנמיה, בשיעור יתר או באקנה ובשינויים במשקל כדאי לפנות ליעוץ רפואי.
מפתיע כמה מעט אנחנו משתמשות במילים "דימום" או "דם", במקומן אנחנו משתמשות בביטויים שמשמשים כ"מילות קוד" לתיאור ה"סוד", מרביתם בעלי הקשר שלילי. לצערנו, גם הדת או התרבות מבטאות לעתים, בטקסים, בתפילות או במסורות, יחס שלילי כלפי הווסת. אך בניגוד לדעות הרווחות, דימום הווסת אינו פסולת המושלכת מהגוף. הדם הוא רקמה טרייה וצעירה המתחדשת בכל חודש ומפנה את מקומה לרקמה חדשה. הפרשות וריחות הם חלק טבעי מאיתנו. הנוזלים המופרשים מהנרתיק עוזרים לשמור על היגיינה, כחלק מתהליך ניקוי טבעי וכן כחלק ממחזור הפוריות. מומלץ לרחוץ את איבר המין מדי יום במים פושרים ולהימנע לחלוטין משטיפות אינטימיות ומשימוש קבוע ויומיומי בתחתוניות העלולים לגרום לשינוי בחומציות הטבעית של הנרתיק.
הבחירה במוצרים שונים לספיגה של דם הווסת נעשית על פי מה שנעים ונוח לנו. רבות משתמשות במוצרים מסחריים, חלקנו משתמשות במוצר "חיצוני", כמו תחבושת היגיינית או רצועות בד. אחרות מעדיפות מוצר "פנימי" המוחדר אל תוך הגוף כמו הטמפון או הגביעונית (ראו פוסט נפרד על מגוון מוצרי הספיגה).
שאלות שכיחות לגבי השימוש בטמפונים:
- האם הטמפון ילך לאיבוד בתוכי? לא, בהחלט לא. הגוף שלנו חכם, וצוואר הרחם (שומר הסף של הרחם) לא יאפשר לטמפון להגיע רחוק מדי. עם זאת, לא מומלץ להשתמש בטמפון אחרי לידה, גרידה, הפלה או ניתוח גינקולוגי.
- האם טמפונים יעשו אותי חולה? לא, רוב הסיכויים שלא, אם נשתמש בהם נכון ונחליף אותם לעתים תכופות, כל ארבע עד שש שעות. רצוי לא להשאיר טמפון בגוף למשך תקופות זמן ארוכות (כמו למשך כל הלילה); אין להשתמש בטמפונים בעלי כושר ספיגה גבוה ממה שאנו צריכות, משום שזה עלול להגביר את הסיכון ל"תסמונת ההלם הרעלי" (Toxic Shock Syndrome – TSS).
- האם שימוש בטמפונים ישפיע על קרום הבתולים שלי? לרוב לא. קרום הבתולים גמיש ואינו אטום או סוגר לגמרי את פתח הנרתיק. עם זאת, הצורה, הגודל והעובי של קרום הבתולים משתנים מאשה לאשה. קרום בתולים גמיש פחות מהרגיל עלול להיקרע גם ללא קיום יחסי מין, ולחלופין, במקרה של קרום גמיש במיוחד ניתן לקיים יחסי מין מלאים עם חדירה ללא פגיעה בקרום הבתולים. היעדר דימום בפעם הראשונה שאנו מקיימות יחסי מין אפשרי בהחלט.
כאבים ותחושות – בתחילת הופעת הווסת הדימום יכול לגרום לחולשה, לסחרחורות או לעילפון שבדרך כלל חולפים בהמשך. אלו תופעות טבעיות לגמרי. יחד עם הדימום יכולים להופיע גם כאבי וסת. כאבים אלו מעידים על תהליך טבעי ונורמלי ונובעים מהתכווצות הרחם שנועדה לשחרר/להוציא את רירית הרחם שהוכנה לצורך קליטת היריון אם יתרחש. קרי, כאבים שבמהותם מעידים על תהליך בריא וטבעי וזאת בשונה ממרבית הכאבים שהורגלנו בהם. כאבי הווסת הם תופעה טבעית בה אפשר לטפל בעזרת "בקבוק חם" על הבטן, משככי כאבים ומנוחה. כדאי לזכור עם זאת שפעילות גופנית מתונה יכולה לשפר את תחושת הכאב.
יחד עם זאת, למרות שהמחזור והווסת הם תהליכים בריאים ונורמליים בחיינו, אך אצל חלקנו יש תופעות מטרידות במיוחד, המעידות על צורך בבירור וטיפול למניעת סבל מיותר.
מתי לפנות לבירור אצל רופא/ה? כאבי מחזור קשים מרבים להופיע אצל נערות, שגם האימהות והאחיות שלהן סבלו מכך. גם אם התופעה מוכרת לנו ונשים אחרות במשפחה סבלו בשקט, אין אנו חייבות להשלים עם כך וביכולתנו לפנות לרופא/ה לקבלת טיפול מתאים בפרט כשהכאב חזק מאוד או מלווה בתופעות כמו חום, שלשולים או הקאות. התופעות הללו אינן מעידות על בעיה מסוכנת, אך כיוון שהן פוגעות בתפקוד היומיומי וגורמות לסבל, מומלץ לטפל בהן באמצעות נוגדי דלקת ומשככי כאבים.
במצבים של כאבי וסת קיצוניים יתכן ומדובר בתסמונת הנקראת אנדומיטריוזיס – בה ישנה נדידה של רירית הרחם אל חלל הבטן הגורמת לכאבים חזקים מאוד. האבחון והטיפול נעשה אצל גינקולוג/ית לעיתים יומלץ על מתן גלולות הורמונליות (ראי הרחבה בפוסט נפרד באתר ).
בנוסף לשינויים שתוארו, גיל ההתבגרות מלווה לפעמים בתופעות נעימות פחות: פצעים בפנים (אקנה) או שיעור עודף במקומות חשופים לעין: על הפנים, הגב העליון ובין השדיים. תופעות אלה הן חלק מתהליך התבגרות "רגיל" אך במצבים מוקצנים יכולות להעיד גם על הפרעות הורמונליות הדורשות בירור והתייחסות מיוחדת כתסמונת השחלות הפוליציסטיות Polycystic ovary syndrome (PCOS). תסמונת בה יש שיבוש אנדוקירינולוגי (כלומר בהפרשת ההורמונלית). מבנה השחלות שונה ויש מיעוט או העדר ביוץ ווסת וכן עודף בהורמונים זכריים שמובילים להופעת תסמינים כמו שיעור יתר, אקנה, משקל יתר, ובפוטנציה יכול לייצר השפעות עתידיות על פוריות. כ-5-10% מהנשים סובלות מתסמונת זו והאיבחון נעשה ע"י רופא/ת משפחה או גניקולוג/ית. חשוב לזכור שאבחון מוקדם וטיפול יכולים לפתור חלק גדול מהבעיות הרפואיות. כך, דיאטה מאוזנת עם כמות נמוכה של פחמימות ופעילות גופנית קבועה עוזרים לשמירת משקל הגוף, ומפחיתים את התסמינים. בדרך כלל התרופה הראשונה שתינתן תהיה גלולה למניעת היריון הניתנת על מנת להסדיר את המחזור, להפחית את רמת ההורמונים הזכריים (האנדרוגנים), ולסייע בירידה במשקל ולהיפטר מהאקנה.
המאמר "המחזור החודשי והווסת", נכתב על ידי דנה וינברג וטל תמיר, ופורסם בספר מיטה וחצי, לי ראובני בשנת 2018.
