הריון בסיכון מוגדר ככזה כשמעורבת בו סכנה לחייו ובריאותו של העובר או של אמו. מצב מורכב זה מערב התמודדויות ייחודיות, המשתנות מאישה לרעותה, בהתאם למאפיינים האישיים ולסגנונות ההתמודדות שלה. קשה מאוד להכליל ולסווג את מגוון החוויות. עם זאת, אין ספק, שרגש מרכזי בחוויה של הריון בסיכון הוא חרדה המשולבת עם תחושות של אובדן שליטה וחוסר אונים. רגשות אלו, הם למעשה רגשות שקיימים בכל הריון באשר הוא, כשבמצבים של הריון בסיכון, אותם רגשות מוקצנים במידה ניכרת. החרדה תופסת מקום באשר להריון עצמו, לעובר, לשינויים הגופניים שהאישה עוברת וכדומה. חוסר השליטה בא לידי ביטוי בעובדה, שלמעשה, בגוף האישה מתפתח עובר, כשאין שליטה או ידיעה אודות תחושותיו ואודות התפתחותו היומיומית. במקרה של הריון בסיכון ישנה חזית התמודדות נוספת, אל מול גוף האישה, המתקשה לשאת את ההריון מסיבות שונות, ידועות יותר ופחות".
אחד הקשיים שמתלווים להריון בסיכון היא התלות הגדולה במספר גורמים: בעיקר בממסד הרפואי ובסביבה הקרובה, בבן הזוג ובמשפחה הנרחבת. הממסד הרפואי הוא המחליט אילו בדיקות עליה לבצע, מעניק את חוות הדעת ומספק את האינפורמציה הנגזרת מהבדיקות. לעיתים תחוש האישה כאובייקט, כאשר קונסוליות של רופאים מתדיינות נוכח מצבה כשהיא כעין נוכחת נעדרת בחדר. באשר לסביבה הקרובה, המצב התלותי יחווה באופן קשה מאוד עבור אלה שההערכה העצמית שלהן נובעת מהיותן פעילות ונמרצות. פעמים רבות הריון בסיכון מחייב את האישה למנוחה ולירידה משמעותית בעשייה השגרתית.
פן נוסף שיש לתת עליו את הדעת, ומחייב הסתגלות והתמודדות הוא העיסוק בגוף. התמורות וההתפתחות שחלות בגוף האישה מעסיקות את כל הנשים ההריוניות. כשהריון מוגדר כהריון בסיכון העיסוק בגוף מועצם, מה שעלול להיות מורכב עבור נשים, שגם החוויה השגרתית שלהן, המערבת בדיקות רפואיות שגרתיות, היא חוויה בלתי נעימה.
פעמים רבות נשים בהריון בסיכון מדווחות על תחושות אשמה: משום חוסר היכולת להפוך לאם, מאכזבת בן הזוג, מהטלת נטל על הסביבה הקרובה וכדומה. אשמה היא רגש מאוד רעיל: ההשפעה של האשמה על אופני החוויה וההתנהלות הרגשית היא פעמים רבות משמעותית, בעיקר כשהלא מודע מנסה להפטר מרגש כה מרעיל ולמעשה משליך אותו על הסביבה. האישה לא בהכרח תאשים את האחר, אך תחוש כלפיו כעס, שכן בתוך תוכה הקשר עימו גורם לה לחוש את אותה אשמה איומה. זה יכול להתבטא ברגשות אמביוולטים כלפי העובר אותו היא נושאת, שכן ההיריון עימו גורם לה לחוש ולהתמודד עם אותה אשמה. על מנת להתמודד באופן בונה עם האשמה המתעוררת, נכון יותר להבין שהסיכון נובע כאשר משהו צץ מכורח המציאות, שהוא איננו בבחירת האישה או רצונה, ללא שליטה וללא כוונה תחילה. על האישה להבין שעליה לגייס את משאבי ההתמודדות הטובים ביותר שיש לה כלפי ההיריון ולהמשיך לעסוק בדברים שיחזקו את האהבה שלה לעצמה ולאחרים".
בנוסף, נשאלת השאלה כיצד משפיע היריון בסיכון על המערכת הזוגית. זוגיות נדרשת להגמשה של אופני ההתנהלות. בן הזוג נדרש להיות לצד ועבור זוגתו באופן שונה מבעבר, והאישה נדרשת לשאת את עצמה בתוך מצב שונה ורגרסיבי. ישנם זוגות שדווקא במצבים הללו מגלים יכולות חדשות של האחר. למרות הקושי יש פוטנציאל לצמיחה זוגית. לעומת זאת, יש שנקלעים למשבר זוגי, בעקבות ציפיות שונות, אכזבות, תסכולים וכעסים הדדיים הנובעים בעיקר מחוסר תקשורת. זוגות שכאלה צריכים לבקש ולהסתייע בעזרה מקצועית. חשוב להדגיש, כי למרות הקושי, מצבים משבריים הם פוטנציאל לצמיחה והתרחבות האפשרויות, לעושר מחודש. בהקשר הזה חשוב לציין שיש לשים לב שלא כל המעמסה תיפול במסגרת הזוגיות, כלומר אין לצפות שבן הזוג ימלא את כל החללים ויפצה על הקשיים של ההיריון על הסיבוכים שבו. יש להרחיב את מעגל הסיוע, כי זהו משא כבד מדי לזוגיות לשאתו לבד. פעמים רבות נשים מוצאות תמיכה דווקא מנשים שחוו חוויות דומות להן, למשל בפורומים יעודיים, הזמינים לכל אישה. מלבד התמיכה הרגשית, אותם פורומים אף מעניקים פתרונות והצעות מעשיות להתמודדות.
הריון בסיכון כמו מאתגר את דרך הטבע ומעמיד את ההרה וסביבתה אל מול אתגרים לא שגרתיים. למרות הקושי, זהו שלב של התגייסות פנימית מאוד ברורה. פעמים רבות נפגוש נשים, שלמרות הקשיים הן מאוד מכווננות להתמודדות ומגייסות יותר כוחות מכפי שנהוג היה לייחס להן. הנפש היא גמישה ומתארגנת דווקא במקומות ומצבים משבריים. זה לחלוטין לא פשוט, אך בהחלט בר התמודדות והצלחה. עזרה רבה יכולה לצמוח מקיומה של רשת תמיכה חברתית: נשים שחוו על בשרן חוויות דומות, יותר ופחות, מצליחות לסייע במידה הטובה ביותר לנשים בחוויות הקשות של ההיריון בסיכון.
ד"ר הילה הרמלין קוטנר, פסיכולוגית קלינית, ת.ל.מ קיסריה-בנימינה, המרכז לטיפול פסיכולוגי, יעוץ, אבחון והכשרה . אתר נענע 10, ספטמבר 20078
