ההחלטה מתי (אם בכלל) ללדת ילד ראשון או ילד נוסף חשובה ומכרעת, ועם זאת רבות מאיתנו דוחות אותה, מתנערות ממנה או מתחמקות ממנה לחלוטין. הנה כמה דפוסי חשיבה שכיחים אך שגויים, שצפים ועולים סביב הנושא:
1. התחמקות מהחלטה מודעת. יש נשים שמאפשרות לטבע "להחליט" בכך שאינן משתמשות באמצעי מניעה או משתמשות בהם בצורה לא מספיק זהירה.
2. השארת ההחלטה לבן הזוג. אפשר שבן זוגך להוט להביא ילד לעולם, או לחלופין מבקש שתבטיחי לו שתימנעו מכך. החשש שבן הזוג יכעס או יעזוב, בעיקר בזוגיות טרייה או צעירה, עשוי להיות גורם מדרבן דיו להזדרז ולהסכים, ולו כדי להוריד את הסוגיה הסבוכה מסדר היום. אלא שהחלטה על ילדים אינה נקודתית – יש לה השלכות לכל החיים. אם תשתפי פעולה עם רצונו של בן הזוג להביא תינוק בעיתוי שאינך שלמה עמו, ייתכן שבעתיד תחושי החמצה על הזדמנויות שלא מומשו. באותה מידה, ייתכן שהצורך להיות אמא יתעורר בך רק בגיל מאוחר יותר, לאחר שנים של הסכמה על זוגיות נטולת ילדים, אלא שאז יציפו אותך רגשות אשמה על שאת מפרה הבטחה. לכן אין זה נכון להתנער מסוגיה גורלית כזו כשהיא עולה לראשונה. חשוב שתקדישי לכך מחשבה ותחושי שהיית שותפה מלאה לכל החלטה שלכם כבני זוג.
3. האמונה שבן זוגך ישתנה. בלהיטותך ליצור משפחה, ייתכן שתתעלמי מסימני אזהרה לכך שהצד השני אינו מוכן להורות. אם בן זוגך סובל מבעיית אלכוהול או סמים, או שהוא אלים ומרבה להתפרץ, לא סביר שישתנה כשהתינוק יופיע. באותה מידה, אם אינו מפגין את המוטיבציה והאחריות הנדרשים כדי להיות הורה טוב לילד – ייתכן מאוד שגם בוא התינוק לא יהפוך אותו לכזה.
4. התפיסה שילד אחד זו אינה אופציה. התפיסה השגורה אומרת שעלינו ללדת שני ילדים לפחות, כדי שהילד היחיד "לא יישאר לבד" או לא יפתח תסמונת של "ילד מפונק". אולם ילדים יחידים אינם מפונקים, בודדים או בעלי קשיי הסתגלות יותר או פחות מאשר ילדים עם אחים ואחיות. עבור אנשים רבים, משפחה עם ילד יחיד היא בדיוק הדבר הנכון.
5. הדאגה שלא תהיי אמא טובה. ייתכן שתטילי ספק ביכולתך להיות הורה בגלל הטעויות של הורייך או בגלל ביקורת עצמית שיש לך על התנהגותך. ובכן, חדשות טובות: עצם הדאגה הזו היא כבר אינדיקציה חיובית לכישורייך. הורים שאינם מוטרדים מההשפעה שיש להתנהגותם על ילדיהם, הם אלה שמעוררים דאגה. ובאשר לפחד מטעויות – הפסיכואנליטיקאי הנודע דונלד ויניקוט טבע בזמנו את המונח "האם הטובה דיה", גישה שאומרת שהורה אינו אמור להיות מושלם, ויותר מכך – שחלק מתפקיד ההורה הוא לעשות טעויות כדי שהילד ילמד להתמודד עם העולם האמיתי. היי סמוכה ובטוחה שאת יכולה ללמוד, לצמוח ולהשתנות בעזרת שיחות עם אנשים תומכים בחייך, באמצעות קריאת ספרים בנושאי הורות או דרך השתתפות בשיעורי הורות וקבלת ייעוץ, וזכרי שגם הטעויות שבדרך יתרמו להתפתחות, כל עוד תהיה בך המוכנות ללמוד מהן.
[4] כלים שיוכלו לסייע לך להגיע להחלטה הנכונה לך
הדמיית "הווה עתידי"
נסי לחשוב כיצד ישתנו חיי היומיום שלך בעקבות ההחלטה שתעשי. קחי דף נייר, והכיני רשימה של פעילויות שאת נוהגת לעשות כיום, ולצדה שני טורים ריקים. בטור הראשון רשמי כמה שעות בשבוע את מבלה בכל אחת מהפעילויות כיום, ובשני כמה את חושבת שתבלי בכל אחת מהן אם יהיה לך תינוק. הנה רשימה ראשונית של פעילויות אופייניות שתוכלי להתחיל ממנה:
- עבודה
- בילויים וחיי חברה
- רגיעה, למשל יוגהמדיטציה
- ספורט
- פעילויות פוליטיות
- פעילויות הקשורות לדת
- זמן לבד עם בןבת זוג
- שינה
לאחר שתקצי את הזמנים, הביטי בתוצאות וחשבי: האם את מוכנה לשנות את לוח הזמנים שלך באופן המצטייר מהטבלה (קחי בחשבון שיש ודאי עוד שינויים רבים שטרם חשבת עליהם). אם תחזית עתידית כזו נראית לך מאיימת עד כדי בלתי אפשרית – אולי כדאי שתשקלי להמתין מעט
חשיבה מונחית
הסעיפים הבאים יעזרו לך לחדד משמעויות. קחי כמה דקות שקטות למחשבה ועיברי עליהם.
קל יותר להחליט החלטות כשאת מבינה ש:
- בחירה משמעותה לוותר על אפשרויות אחרות.
- יידרש לך זמן להגיע להחלטה שהיא שלך, ושאת מרוצה ממנה.
- את לא יכולה לצפות שתהיי בטוחה במאה אחוז.
- ההחלטה ה"לא נכונה" לא תהרוס את חייך.
- חשוב להסתמך על ההיגיון, אבל אפשר לתת מקום גם לאינטואיציה.
- את יכולה להיתמך במשפחה ובחברים.
- את יכולה לשקול אפשרויות לא מסורתיות לגידול ילדים.
