העצם היא איבר הנבנה ומתפרק כל הזמן. בגיל ההתבגרות מופיעה עלייה ברמת הורמוני המין, וכתוצאה מכך יש בנייה נרחבת של עצם. בשלב זה העצם צוברת מסה ומגיעה לשיאה. לאורח החיים (תזונה ופעילות גופנית) וגם לתורשה חשיבות מכרעת בקביעת שיא מסת העצם שאליה מגיעים בבגרות המוקדמת (בעשור השלישי לחיים). אוסטאופורוזיס הוא מצב המאופיין בירידה בחוזק העצם ובצפיפותה. המחלה שכיחה בעיקר בקרב נשים לאחר הפסקת הופעת הווסת, אך היא יכולה להופיע גם בגילאים צעירים יותר וגם בקרב גברים. השכיחות המוגברת בקרב נשים לאחר הפסקת הווסת נובעת מהשינוי ההורמונלי החל עם הפסקת פעילות השחלות והירידה ברמת האסטרוגן (המעודד בניית עצם). חשוב לזכור שבזמן היריון וההנקה אנו זקוקות לכמויות סידן גדולות ביותר בשל דרישותיו של העובר ויצירת חלב האם. עובדה זו תורמת אף היא לשכיחות המוגברת של אוסטאופורוזיס בקרב נשים.
אוסטיאופורוזיס גורמת לשברים בעצמות. בגיל צעיר, השברים השכיחים הם באזור שורש כף היד. בגיל מבוגר שכיחים שברים בצוואר הירך ובחוליות עמוד השדרה. בעוד ששבר בצוואר הירך כרוך בתחלואה ובתמותה, ולרוב דורש טיפול ניתוחי, שברים בעמוד השדרה, כתוצאה מאוסטאופורוזיס, לרוב מאובחנים באיחור ואינם דורשים טיפול ניתוחי או אשפוז. שברים מרובים בעמוד השדרה עלולים לגרום לאובדן גובה (עד מספר סנטימטרים), לקיפוזיס (גב כפוף) ולכאב.
גורמי סיכון ואבחנה
גורמי הסיכון לאוסטאופורוזיס כוללים היסטוריה משפחתית (מרכיב גנטי), תזונה דלת סידן, מיעוט בפעילות גופנית, חסר בויטמין D (בשל חסר תזונתי ו/או הימנעות מחשיפה לשמש), מחלות כרוניות שונות, תרופות שונות (סטרואידים, תרופות אנטי-אפילפטיות, הפרין ועוד), צריכת אלכוהול מוגזמת ועישון סיגריות.
האבחנה נעשית על ידי מדידת צפיפות העצם בצילום רנטגן מיוחד. לעתים נעזרים גם בבדיקת CT או בבדיקת אולטרה-סאונד.
דרכי הטיפול
הטיפול נעשה במספר מישורים: טיפול בשברים עצמם לפי מיקומם וחומרתם; טיפול בגורמי הסיכון (הפסקת עישון, שינוי תרופתי וכדומה); תוספת סידן על ידי הגברת צריכת מוצרי חלב ושאר מזונות עתירי סידן, כגון סרדינים, שקדים, אגוזים וירקות דוגמת ברוקולי וכרוב. ברוב המקרים כמות הסידן במזון אינה מספקת ויש צורך בתוספת בכדורים המכילים סידן וויטמין D (המשפר את ספיגת הסידן); פעילות גופנית מתאימה (הליכה, שחייה, ריקוד וכדומה); הטיפול תרופתי כולל טיפול בביספוספונטים המעכבים את תהליך הרס העצם ומזרזים את בנייתה. אפשר ליטול אותם דרך הפה או לקבלם בעירוי, בהתאם לדרגת דלדול העצם ומחלות הרקע של המטופל/ת. אם אנחנו לאחר גיל הפוריות נוכל לשקול גם טיפול הורמונלי חליפי, אם אין לנו התוויות-נגד כדוגמת מחלות ממאירות שונות, מחלת לב כלילית וכדומה.
לקריאה נוספת:
