"אני שונאת לאכול. זה נראה לי כל כך מיותר, משעמם, עלוב. עצם הצורך הזה באוכל נראה לי מגוחך. אני אוכלת כשאני רעבה, אבל תמיד מרגישה כאילו היה עדיף אם לא הייתי אוכלת."
הפרעות אכילה, על הרצף
הפרעות אכילה מוגדרות כמחלות פסיכיאטריות המתאפיינות בהתנהגות אכילה בעייתית באופן קיצוני. הן קיימות בכל הקבוצות האוכלוסייה ומאופיינות בהתעסקות כפייתית במזון ובמשקל גוף, בקושי להבחין בין רעב לשובע ובקושי לזהות צרכים ולהבחין בין תחושות רגשיות לתחושה פיזית של רעב. נשים הסובלות מהפרעת אכילה מתארות את עצמן כמי שאינן יכולות לשלוט בהתנהגותן לגבי אוכל ומדווחות על דחף בלתי נשלט לאכילה המוכתב על ידי כוח מחוץ לשליטתן המודעת.
"נוער בישראל" הוא חלק ממחקר בינלאומי שנערך בשנת 2004. בכל המדינות שנבדקו, נמצא כי שיעור הדיווח על חוסר שביעות רצון ממבנה הגוף גבוה יותר בקרב הבנות, וכי הפערים המגדריים מתרחבים עם העלייה בגיל. גם שיעורי הדיווח על דיאטת הרזיה גבוהים יותר בקרב הבנות, והפער המגדרי מתרחב עם העלייה בגיל אף בנושא זה (הראל, מולכו וטילינגר, 2004).
מהסקר עולה כי 24 אחוזים מכלל הבנות בישראל בגיל 11 ו-36 אחוזים מכלל הבנות בגיל 15 חושבות שהן שמנות מדי. כחמישית מכלל בני הנוער בישראל גוזרים על עצמם דיאטה להרזיה, ושיעורם בקרב הבנות (כ-27 אחוזים) גבוה באופן ניכר משיעורם בקרב הבנים (כ-12 אחוזים). נערות רבות שמשקלן תקין חושבות שהן בעלות עודף משקל וחותרות למשקל גוף נמוך מהרצוי. רק כ-35 אחוזים מכלל הבנות דיווחו כי כלל לא היו בדיאטת הרזיה במהלך השנה שקדמה לסקר, וכ-25 אחוזים מכלל הבנות בישראל מרגישות שהן שמנות מדי אף שאינן במשטר של דיאטה.
בני נוער ובנות נוקטים שיטות שונות כדי לרדת במשקל. כ-37 אחוזים מכלל הבנים וכ-57 אחוזים מהבנות בגיל 15 דיווחו כי דילגו על ארוחות כדי לרדת במשקל, כ-15 אחוזים מבני הנוער (משני המינים בקבוצת גיל זו) דיווחו כי צמו, כ-50 אחוזים מכלל הבנים וכ-75 אחוזים מכלל הבנות דיווחו כי אכלו פחות ממתקים, כ-12 אחוזים מכלל הבנים וכ-11 אחוזים מהבנות דיווחו כי הקיאו כשיטה לירידה במשקל, וכ-10 אחוזים מכלל הבנים וכ-7 אחוזים מכלל הבנות דיווחו כי השתמשו בגלולות הרזיה או במשלשלים. רק 14 אחוזים מכלל בני הנוער משני המינים בקבוצת גיל זו דיווחו כי היו במשטר של דיאטה בפיקוח מקצועי (הראל, שם, 2004).
דיאטה בלתי מבוקרת בגיל ההתבגרות עלולה לגרום חסכים תזונתיים של ממש וחושפת את המתבגר/ת לעצבנות, לבעיות קשב וריכוז, להפרעות בשינה, לפיגור בגדילה, לעיכוב בהבשלה המינית לדיכאון, ואת הבנות גם להפרעות במחזור החודשי. הלחץ להשיג משקל גוף נמוך מהרצוי עלול להוביל להתנהגויות דיאטה קיצוניות עד כדי הפרעות אכילה והתנהגות אנטי-חברתית (שם, 2004).
הפרעות אכילה עיקריות
אנורקסיה נרבוזה – מוגדרת כהפרעה נפשית והפרעת אכילה המוכרת בעיקר בקרב נערות בגיל 11–20 ומתבטאת בפחד עמוק מפני השמנה ובשאיפה קיצונית לרזות המשתלטים על המחשבות ואורח החיים. אנורקסיה נרבוזה מאופיינת באכילה מצומצמת ומוגבלת למזונות מעוטי קלוריות, במשקל גוף נמוך מ-85 אחוזים ממשקל הגוף המצופה בהתאם למדדים של גיל, גובה ומשקל, ובסירוב לשמור על משקל גוף נורמלי. נשים אנורקטיות מעידות שהאנורקסיה נותנת להן תחושה של שליטה על הגוף, ומבטאות פחד עצום מעלייה במשקל ("פוביית משקל") גם אם הן סובלות מתת-משקל. למרות רזונן הבולט לעין, תופסות נשים אנורקטיות את עצמן כשמנות ומתכחשות לסיכון הבריאותי הנובע מחוסר משקל חמור. הסיבוכים הרפואיים השכיחים הנגרמים כתוצאה מהרעבה עצמית הם אנמיה ובעיות קרישה, דום לב, האטת קצב הלב, בעיות במערכת העיכול, דלקות בכבד, ניוון של הלבלב ודלקת במעי הגס. המחלה שכיחה פי עשרים בקרב נשים לעומת גברים.
בולימיה נרבוזה – מוגדרת כהפרעת אכילה המאופיינת ב"אובססיית זלילה" שסופה "היטהרות". ההפרעה מאופיינת באפיזודות חוזרות ונשנות של בולמוסי אכילה המתרחשות לרוב בסתר, באכילה של כמויות מזון גדולות בצורה מופרזת במשך זמן קצוב (כשעתיים לפחות) ובתחושה של אובדן שליטה על כמות האוכל ועל היכולת להפסיק לאכול. בולימיות מנסות למנוע עלייה במשקלן על ידי התנהגויות מפצות (על בולמוס הזלילה) כגון הקאות יזומות, שימוש מוגבר במשלשלים, חוקנים, תרופות, צומות והתעמלות מוגזמת. הסיבוכים הרפואיים השכיחים בקרב נשים בולימיות הם פגיעה בשיניים כתוצאה מההקאות, בעיות בוושט ובמערכת העיכול, דום לב והפרעות בקצב הלב.
תסמונת הזלילה ההתקפית – נשים הסובלות מתסמונת הזלילה ההתקפית מדווחות על אירועים חוזרים ונשנים של בולמוסי אכילה (אכילה מהירה של כמות מזון הגדולה בהרבה מהכמות שאוכלים רוב האנשים באותו משך זמן ובאותן נסיבות). הן חשות חוסר שליטה על האכילה בזמן האירוע ואי יכולת להפסיק או לשלוט בכמות המזון הנאכלת, עד להרגשת מלאות וחוסר נוחות פיזית. הזלילה ההתקפית מתבצעת לרוב ביחידות ומלווה בתחושת בושה ואשמה ובתחושת גועל עצמי. ישנן נשים המדווחות על תחושת דיכאון לאחר אכילה מופרזת ועל מצוקה רגשית ונפשית. הסיבוכים השכיחים בקרב נשים עם תסמונת הזלילה הם תוצאה של השמנת יתר ומכונים "סינדרום מטבולי". הם מתבטאים בסוכרת ובנזקים ללב ולכלי הדם.
