פגיעתה של מערכת יחסים אלימה היא עמוקה ורחבת היקף. ההיכרות שלי עם נשים הסובלות מבן זוג/בן משפחה אלים צומחת מתוך עבודה ארוכת שנים עם נשים במקלט. האלימות קיימת בכל קבוצות ושכבות האוכלוסייה, למרות שהיא נפוצה יותר בחברות בהן מעמד האשה נמוך יותר. לא כל אשה שסובלת מאלימות מגיעה למקלט, למקלט מגיעות נשים שהטיפול בקהילה איננו מספיק עבורם. היום יש בארץ 14 מקלטים (שניים מהם ייחודים לנשים ערביות; שניים ייחודים לנשים יהודיות דתיות/ חרדיות). בכל זמן נתון מצויים בהם כ-150 משפחות. למקלט יכולות להגיע נשים עם בנות בכל גיל, ועם בנים עד גיל 12 לערך. האשה וילדיה נתלשים מכל המוכר להן, ועוברים לעיר אחרת, הנשים רחוקות ממשפחה, חברים, מקום עבודה וילדיהם מתנתקים באחת ממסגרות חינוך, ממשפחה ומחברים.
"למה היא לא עזבה אותו?" השאלה החוזרת והשופטת את הנשים, מעציבה ומקוממת.
אני כותבת כאן מתוך היכרות עם נשים שסבלו מאלימות ושהו במקלט, היכרות שהובילה להבנה של הקשיים המרובים איתם כל אשה צריכה להתמודד, כשהיא נכנסת לתהליך היציאה מהחיים בצל האלימות.
פגיעה מתמשכת
במקלט פגשתי לאורך שנים נשים רבות שהגיעו לקשר זוגי אלים כשחזור של מערכות יחסים פוגעניות שחוו במשפחת המוצא, או שהגיעו עם תקווה לחוויה מתקנת של חוויות אלו. האלימות שחוו החלישה את בטחונן העצמי, שבמקרים רבים היה נמוך מלכתחילה. במהלך השנים הדיכוי והבידוד החברתי שנכפו עליהן על ידי בן הזוג מנעו מהן התנסות במיומנויות חברתיות, מימוש של כישורי עבודה, ניהול משא ומתן, תכנון תקציב ועוד. ייתרה מכך, בשל הקשר הזוגי הפוגעני רבות מהן איבדו גם את סמכותן ההורית לאחר שהושפלו והוכו בנוכחות הילדים, ודעותיהן ודרישותיהן בוטלו בזלזול.
חשוב לזכור שתהליך הפרידה של אשה מוכה מהגורם האלים, הוא תהליך מורכב והאשה מצוייה בסיטואציה לא פשוטה. אשה זו מוצאת את עצמה מתמודדת בו זמנית במספר חזיתות.
חזית משפחתית וחברתית
נשים מוכות רבות חיות בבדידות ומסתירות את האלימות ממנה הן סובלות. ההסתרה משרתת פעמים רבות את הסובבים, בני משפחה קרובים ורחוקים, המעוניינים בדימוי של משפחה המנהלת שגרת חיים נורמטיבית. כך האישה מוצאת את עצמה לעיתים ללא תמיכה של הקרובים אליה ביותר, ונאלצת לנהל את מאבקה לבדה. אשה הסובלת מאלימות מצד בן זוגה ומחליטה לצאת מחיים אלו מתחילה תהליך ארוך, שדורש מעבר למשאבי זמן וכסף, גם תמיכה מהסביבה, מהמשפחה ומהחברות. במידה ויש לה תמיכה הדבר יאפשר לה לעיתים, למצוא בתוכה כוחות להתגייס ולשתף פעולה. ובמקומות של תמיכה משפחתית וחברתית משמעותית היא תוכל פעמים רבות לעבור זאת גם ללא הזדקקות ללא מקלט.
חזית כלכלית
אחד מביטוייה הקשים של האלימות כלפי נשים היא האלימות הכלכלית. אלימות שמתבטאת בשליטה מלאה של בן הזוג על כספי המשפחה, והדרה מכל החלטה הנוגעת לנושאים כספיים. בהמשך לכך, במקרים רבים בן הזוג מונע מהאשה כל אפשרות לעבוד; במקרים אחרים, האשה כן יוצאת לעבודה אך עדיין איננה יכולה להשתמש בשכר אותו הרוויחה לצורך רכישת מוצרים לפי הבנתה ורצונה, ורק בן הזוג אחראי על חלוקת הכספים. נשים מוכות המעוננינות לרכוש מקצוע ולהתקדם, נתקלות לעיתים קרובות בסירוב מוחלט מצד בן הזוג ונשארות מאחור מבחינת השכלה ואפשרויות לקידום מקצועי. אלימות כלכלית פירושה גם שלעיתים הקניות כולן נעשות ע"י בן הזוג האלים, ולאישה אין כל ידיעה אודות הוצאות הבית, והיא איננה רשומה כבעלת נכסים ומוצרים שנקנו בחיים המשותפים. ייתרה מכך, חלק מהנשים נאלצות לחתום על מסמכים מבלי להכיר את תוכנם, ולגלות בהמשך שמדובר בהלוואות שישאירו אותן עם חובות כבדים. חשוב לזכור שחזית זו הכלכלית בולמת נשים ומונעת מהן לממש את רצונן להפרד מבן הזוג. נשים שעושות זאת נאלצות פעמים רבות להתמודד עם מצב כלכלי קשה, לחיות בעוני ולהתפרנס בדוחק מעבודות בשכר נמוך.
חזית הורית
הבט אופייני של שליטת הגבר האלים באשה הוא ביטול מוחלט של סמכותה בעיני ילדיה. הדבר בא לידי ביטוי בקבלת החלטות לגביהם ללא כל התחשבות בדעתה, בסתירת דבריה, ולעיתים בהרמת קול או בהפעלת אלימות רגשית, מילולית ופיזית כלפיה.
לא פעם ילדיה של האישה, למדו שלא להתייחס אליה כאל בעלת סמכות. לאחר הפרידה המצב חדש בו האב הדומיננטי נעדר מייצר מתחים רבים, חוסר בטחון ובלבול. הילדים לא אחת מוצאים עצמם לאחר פרידת ההורים עם אם מוחלשת, שבחוויתם איננה מסוגלת להגן על עצמה ועליהם. תחושה זו, המוקרנת כמובן לאם, פוגעת עוד יותר בדימוי העצמי שלה.
חזית משפטית
הפרידה מבן זוג אלים, כמו פרידה מכל בן זוג, כרוכה במקרים רבים בהליכים משפטיים מורכבים, בטפסים ובבירוקרטיה המאיימים מאוד על האשה ויציבותה הנפשית. להליכים אלה שפה ותפיסת עולם המצריכים חשיפה של אירועים אינטימיים, עקביות בטענות ואף צורך בעימות ישיר עם בן הזוג שהוא עדיין דמות מאיימת ומפחידה. כך, נשים מוכות מוצאות עצמן פעמים רבות מבולבלות ונרגשות שעה שהן נדרשות להעיד במשטרה או בבית המשפט, על פרטים אינטימיים ובנוכחות בן הזוג, והן נתפסות לעיתים כלא אמינות ע"י המשטרה או בית המשפט.
חזית רגשית
החזית המשמעותית והקשה מכולן עבור אישה הסובלת מאלימות בדרכה אל החופש היא היא עצמה. האשה במקרים רבים שותפה לתפיסת בן זוגה האלים וסביבתה לפיה היא איננה מסוגלת וגם לא רואיה לחיים עצמאיים. לא פעם היא נוטה להאשים את עצמה ולקחת אחריות על אלימות בן הזוג. נטייה הקשורה לתפיסת ה-care של נשים ככלל, כמי שאחראיות על שלמות המשפחה והיחסים בה. המעבר אל הלא נודע מלווה בחששות ובפחדים, הן פיזיים (כידוע נשים רבות נרצחות בתהליכי הפרידה) והן רגשיים (החשש גם מאיבוד ילדיה). אל הפחדים והחששות נוספים תחושת כישלון, בושה ואבל על מסלול חייה: בחירת בן הזוג, הפגיעה בילדים ולא פעם תחושת כשלון מניסיונות עבר לעזוב. אלו מחזקים תפיסה עצמית קורבנית, אמונה עמוקה בהיותה חסרת ערך וקושי לראות עתיד טוב יותר. אל החזית הרגשית חוברות יחד ההתמודדויות בכל החזיתות, ואליהן נוספות תביעות היומיום, של מאבק והתארגנות מול עצמה, מול ילדיה, ומול הבירוקרטיה המציפה. כל אלו הינם מחסומים המסבירים "למה היא לא עזבה" והמדגימים את הקשיים שבדרך.
נשים מוכות המצליחות לצאת ממעגל האלימות ולנהל חיים עצמאיים כשהן שולטות בבחירותיהן הן ללא ספק גיבורות. תפקידנו הוא לסייע להן, ככל שניתן להתמודד עם הבושה הגורמת להן לא אחת לשמור על הסוד ולהתגבר על תחושות הבידוד והניתוק מהחברה.
אם נדמה לכן ששכנה, חברה או קרובת משפחה סובלת מהתנהגות אלימה, הניחו על המדף המרוחק את ספרה של חנה בבלי (נימוסים והליכות) – זה לא הזמן. שאלו, הציעו אוזן קשבת והביעו נכונות לעזור. אם נתקלתן בהכחשה, ולתחושתכן בכל זאת משהו רע מתרחש, פנו שוב, הביעו עניין, הדגימו שאתן נגישות, אוהבות ורוצות לעזור. מסרים חשובים אלו יחלחלו וכשהיא תרגיש מסוגלת לעשות צעד לכיוון פרידה, אתן תהינה החזית החמה – ממנה היא תוכל לפנות ליעוץ של אשת מקצוע וליווי בתהליך.
התערבות לא הורגת, התעלמות – לעיתים, כן.
מירי בנשלום-דור, לשעבר מנהלת מקלט "אשה לאשה" בירושלים, כיום מנהלת הקו החם לפנייה במקרי אלימות של עמותת נשים לגופן
