רצפת האגן היא השטח הנמצא בקרקעית האגן, בין המפשעות שלנו, והיא מורכבת משתי רקמות גמישות: רקמת שריר ורקמת חיבורת וכן מכלי דם ועצבים. ברצפת האגן מצויים 3 פתחים: פתח השופכה, שהוא הפתח הקדמי המוביל אל צינור השתן, פתח הנרתיק (המצוי בחלקה הפנימי יותר של רצפת האגן) ופי הטבעת, שהוא הפתח האחורי. מעל רצפת האגן מצויים איברי האגן: שלפוחית השתן, הרחם והחלחולת. חשוב לשמור על רצפת אגן בריאה משום שהיא מסייעת לנו בתפקוד תקין של מערכות השתן, המין, הלידה והיציאות:
– סגירה ושליטה על הסוגרים.
– ייצוב האגן והגב התחתון ושמירה על מנח נכון של איברי האגן.
– תפקוד מיני תקין (חדירה, אורגזמה).
– מעבר קל יותר של הילוד החוצה בתהליך הלידה.
כאשר רצפת האגן חלשה או מכווצת מאוד, תפקודה עלול להיפגע. כשהיא חלשה היא אינה תומכת כראוי באיברי האגן וחולשתה משפיעה גם על פעילותם התקינה של הסוגרים. במקרים אלה, בעיקר במצבים בהם נוצרת עליה בלחץ התוך בטני (שיכולה להיגרם במקרים כדוגמת שיעול, עיטוש, צחוק, הרמת ילד, פעילות ספורטיבית ועוד), עלולה להתרחש צניחת איברים ו/או דליפת שתן, גזים או צואה. מצב של כיווץ רב בשרירי רצפת האגן יכול לגרום לעצירויות, קושי במתן שתן וכאבים. ליקויים נוספים במערכת שרירי רצפת האגן יכולים לגרום לצורך תכוף במתן שתן או צואה. במקרים רבים נמצא שילוב של התופעות.
- זקפי את הגב.
- כווצי את שרירי רצפת האגן (לסגור ולמשוך כלפי מעלה) תוך כדי נשיפת אוויר ארוכה ואיטית החוצה.
- הישארי במצב זה, כשהשרירים מכווצים, עד 10 שניות ואז הרפי ל-10 שניות.
- חזרי על הפעולה מספר פעמים.
- ניתן לתרגל גם כיווץ מהיר: כווצי והחזיקי את שרירי רצפת האגן מכווצים למשך 2-3 שניות, ולאחריה הרפי למשך כשנייה. חזרי על הפעולה מספר פעמים.
במהלך התרגול חשוב להקפיד על מספר דברים:
– גב ארוך, שיאפשר מעבר אוויר חופשי ככל האפשר דרך שרירי הנשימה והסרעפת.
– יש ללוות את התרגול בנשיפה רכה וארוכה.
– יש לוָודא שבזמן הכיווץ איננו לוחצות כלפי חוץ, בניגוד לזמן עצירות.
מתוך "אנטומיה", פרק בספר: נשים לגופן, עורכת טל תמיר. 2011. בן שמן: הוצאת מודן.
