דו"ח שפורסם באתר מרכז המידע של הכנסת, לקראת דיון בוועדה לזכויות הילד של הכנסת. הדוח דן בנושא החינוך המיני בבתי ספר, וכולל מידע על ההתנהגות המינית של בני נוער בישראל ועל החינוך המיני של תלמידים בבתי- ספר בישראל. עיקריו של הדו"ח: ההתנסות המינית היא נורמטיבית בקרב בני נוער, אך שיעור בני הנוער המקיימים יחסי מין בישראל נמוך ביחס למדינות מערביות אחרות. בני הנוער המקיימים יחסי מין נוטים להתנהגות מינית מסתכנת: יחסי מין עם פרטנרים רבים ואקראיים, שיעור ההולך ויורד בשנים האחרונות, של שימוש בקונדום. בכל שנה כ- 1,100 נערות עושות הפסקות היריון באישור משרד הבריאות. עד כה לא נערכו מחקרים על מיניות בגיל צעיר, במגזר הערבי ובמגזר הדתי.
משרד החינוך הוא הגורם העיקרי המופקד על חינוך מיני בבתי- ספר, באמצעות היחידה לחינוך, למיניות, זוגיות וחיי משפחה בשירות הפסיכולוגי ייעוצי. לנושא מיועדות כ-70 שעות במסגרת התוכנית "כישורי חיים" בבתי- ספר יסודיים ובחטיבות הביניים. בחינוך העל-יסודי אין תוכנית חובה לחינוך מיני. יישום התוכנית "כישורי חיים" בבתי-ספר הוא חלקי, וגם בבתי-ספר שבהם היא פועלת לא תמיד נכללים בה שיעורי חינוך מיני. ליחידה לחינוך למיניות אין סמכויות פיקוח, והיא איננה מנהלת מעקב אחר מידת ההטמעה והיישום של התוכניות שנכתבות במסגרתה. לפי מחקרים, מרבית התלמידים/ות לא קיבלו חינוך מיני כלל או למדו חינוך מיני שעות מעטות בלבד.
מחברי הדוח טוענים שהחינוך המיני במסגרת בבתי- ספר ניתן כתגובה מקרית לאירוע נקודתי, מתייחס למיניות בני הנוער כמאיימת ואיננו מאפשר דיון משמעותי בנושאים המטרידים בני-נוער (הנתונים נכונים לשנת 2010).
