אוצר המילים המשמש אותנו כדי לתאר את שלל הזהויות שאינן נדחקות לאחת משתי הקטגוריות המגדריות המסורתיות – גברים ונשים – גמיש ומתרחב בהתמדה. המושגים מגיעים ממקורות שונים, וביניהם מהרפואה ומהאקדמיה. חלק מהמושגים אינם קיימים כלל בקהילות מסוימות, כמו בקהילות של מיעוטים אתניים או בקבוצות מהגרים. לחלקם משמעות המשתנה בהתאם למקום ולזמן. גם בישראל, הקהילה שהחלה כקהילה ההומו-לסבית התרחבה עם הזמן לקהילה הלהט"בית, הכוללת לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים – הגדרה שמקפלת בתוכה זהויות מגדריות ומיניות כאחת. אולם גם שם כולל זה איננו מקיף את מכלול הזהויות המגדריות והמיניות הקיימות. לכן רבות מעדיפות את המושג קהילה קווירית שמשמעותו קהילה המבטאת מיניות או מגדר שאינם נורמטיביים ומכילה מנעד נרחב של זהויות.
עולם המונחים שלנו מגוון. חלקנו בוחרות שלא לתייג את המיניות או המגדר שלנו כלל. אחרות משתמשות במונחים המכילים מטענים שונים. כך למשל, מקורם של המושגים "הומוסקסואל" ו"טרנסקסואל" במונחים רפואיים ששימשו את עולם הרפואה כדי לתייג סטייה. המונחים "בּוּץ'" ו"פֵם", לעומתם, צמחו מתוך קהילות לסביות בשנות השלושים והשישים, בעיקר בקרב מעמד הפועלים בארצות-הברית. מונחים אחרים כמו "קוויר", "הומו" או "דַייקית", ששימשו בעבר ככינויי גנאי פוגעניים, אומצו על ידי בני/ות הקהילה והוטענו מחדש במשמעות חיובית מעצימה. ניכוס מחודש וחיובי של מונחים שבעבר נשאו משמעות שלילית הוא אקט פוליטי, שבאמצעותו אנו מבקשות לקחת את הכוח לידינו ולהראות כי המיניות שלנו אינה דבר שיש להסתיר או להתבייש בו, אלא חלק בלתי נפרד מזהותנו.
רשימה חלקית של זהויות מגדריות
בקטגוריה זו באתר ניתן למצוא רשימה של זהויות מגדריות שקיבלו שם, ועל כן, קיבלו נוכחות במרחב הציבורי המסודרים על פי סדר א'-ב'. ברור לנו שלא ניתן להכיל את מגוון הזהויות המגדריות המאפיינות אותנו במסגרת קטגוריאלית. כך תמצאו: אינטרסקסואליות, בוץ'/פם, דראג, טרנסג'נדר, טרנסקסואל וקוויר.
